מישל קישקה

מחווה לעיתונאי הצרפתי מהתוכנית "שליחנו המיוחד" ג'יל ג'אקיה
  תרגום: זה מה שנקרא עבודה נקייה

בדיחות שואה תמיד היו נושא רגיש בארץ. אפילו טאבו. כשענדו את הטלאי הצהוב והלבישו את ילדיהם בבגדי אסיר מחנות ריכוז, הפכו החרדים הקיצוניים את עצמם לבדיחה. בדיחה גרועה. הקריקטוריסטים לא נשארו חייבים. מושיק וגיא מורד יצרו פרשנות חדשה לצילום האייקוני של הילד בגטו ורשה. בריטו, קריקטוריסט צרפתי, הציע פרשנות חדשה לטלאי הצהוב כשכתב עליו "אשה" כדי לחבר את האירוע לנושא של הדרת נשים. התקשורת הצרפתית נתנה הד משמעותי לשני הדברים במהדורות החדשות בפריים טיים, בין קריסטמס לסילבסטר.
אנחנו כבר מכירים את הקיצונים החרדים בארץ ורגילים לקונצים שלהם, למרות שלא נתרגל אליהם אף פעם. אך הנזק התדמיתי שהם גרמו כלפי חוץ איננו בר תיקון: הם מציירים את ישראל ואת היהודים בצבעי טהרן ובגווני טאליבן, אם לא למטה מזה

כשגשם יורד על ירושלים אלי קישקה יוצא, חמוש בעין רגישה ובמצלמה, לצוד את הטיפות והשלוליות