בשבוע שעבר, ראיתי בכתבה בערוץ 10 שבבתי ספר ממלכתיים-דתיים מציינים את יום הזכרון של יצחק רבין יחיד עם האזכרה של רחל אמנו, בטענה שלפי התאריך העברי, זה יוצא ממש בהפרש של יום אחד. ובהזדמנות ה"חגיגית" הזו, אין איזכור על נסיבות הרצח ומשמעותו
אמשיך תמיד לציין את האזכרה של רבין לפי ה-4 בנובמבר
כי עבורי ה-4 בנובמבר 1995 רשום ותמיד יירשם כיום של אובדן הדרך של הציונות ושל הדמוקרטיה הישראלית
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
מישל קישקה 
זה ממש לא מדוייק..
כמי שהשתתפה בטקסים גם במערכת החילונית וגם בדתית – במערכת הדתית האזכור לרצח רבין מוזכר בצורה מאד מכובדת… דווקא בחילוני לצערי שמעתי בשנים האחרונות צחקוקים – ויש גם מקומות שכבר אין ממש 'טקסים' ועורכים יותר שעה בה רואים איזה סרט בנושא…
בעיני זה ממש לא מכובד
הסיבה ששני האירועים מוזכרים בסוג של 'חפיפה' נובע מהנוהג היהודי (ולא יעזור כלום 'יורצאייט' תמיד הוא בתאריך העברי…) מהסיבה היהודית ל'שדך' כמה אירועים לאותו תאריך – לכן יום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה בציבור הדתי הוא בי' בטבת – שזה כבר יום אבל וצום הקשור לחורבן ביהמ"ק – כנ"ל תשעה באב – במשנה מייחסים לו עוד כמה מאורעות שקרו באותו היום – כאשר לרוב מדובר על אותה תקופה ולאוו דווקא ליום תשעה באב ממש… (אם כי גם בדור שלנו עשו אירועים כואבים דווקא בתשעה באב – כמו למשל גירוש יהודים מבתיהם בגוש קטיף – מהלך שלצערנו, בסופו של דבר, לא הוביל לשום שקט – אלא הביא את החמאס לפתח הארץ :-()
http://seferm.blogspot.co.il/2009/10/blog-post.html
בשורות טובות !!!
חבל שבמערכת החינוך בכלל והחינוך הדתי בפרט לא מקשרים בין הרצח של רבין לרצח של גדליה – כבר היו דברים מעולם.