אני מצרף את הדיווח על הטקס שפורסם אתר של ידיעות
חותם על כל מילה
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5233256,00.html
אחר כך הוא הזכיר בנאומו את בנו אורי ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה. "אני ומשפחתי איבדנו במלחמה את אורי, איש צעיר חכם חמוד מצחיק וגם עכשיו 12 שנה אחרי קשה לי לדבר עליו בפומבי", אמר גרוסמן. "מותו של אדם אהוב זאת מותה של תרבות פרטית שלמה, חד-פעמית, עם שפה מיוחדת משלה וסוד משלה והיא לא תהיה עוד ולא תהיה עוד כמוה”.
בהמשך נאומו, שזכה מדי פעם למחיאות כפיים מהקהל, אמר הסופר כי "למדתי שכל אחד מבני המשפחה יכול להתאבל כרצונו, איש לא יכול לצוות על אדם אחר איך להתאבל, זה נכון לגבי משפחה פרטית ולגבי משפחת השכול הגדולה בישראל. יש תחושה של גורל משותף וגורל שרק אנחנו יכולים להבין ולכן אם ההגדרה 'משפחת השכול' היא אמיתית וכנה.
"אנא כבדו את הדרך שלנו, היא ראויה לכבוד, היא לא דרך קלה ולא מובנת מאליה, היא מלאה בסתירות פנימיות, אבל זאת הדרך שלנו לתת משמעות למות יקירינו אחרי מותם וזו דרכנו – לא לפעול ולא להתייאש כדי שבעתיד תדעך המלחמה ואולי תיפסק לגמרי ואולי נחיה חיים מלאים ולא נשרוד מאסון לאסון.
"אנחנו ישראלים ופלסטינים שאיבדנו את מי שהיה יקר לנו, אולי יותר מחיינו שלנו, אנחנו נוגעים במציאות דרך פצע פתוח. מי שפצוע ככה לא נופל לאשליות ויודע כמה החיים הם פשרה אינסופית. השכול עושה אותנו לאנשים מפוקחים יותר במה שקשור למגבלות הכוח או לאשליה שמלווה את מי שהכוח בידו. אנחנו חשדנים יותר ומתמלאים סלידה כשיש ביטויים של יהירות לאומנית או הצהרות זחוחות של מנהיגים – אנחנו אלרגים לזה ממש".
"ישראל היא מבצר אבל עדיין לא בית"
"אם לישראלים לא יהיה בית גם לפלסטינים לא יהיה בית. וגם ההפך נכון, אם ישראל לא תהיה בית גם פלסטין לא תהיה בית. יש לי שתי נכדות בנות 6 ו-3 ובשבילן ישראל זה מובן מאליו, שיש לנו מדינה, כבישים, בתי ספר, בתי חולים, יש שפה עם עברית עשירה”.גרוסמן תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון אביגדור ליברמן ואמר: "אני שייך לדור שדברים אלה לא היו מובנים מאליהם ואני מדבר מהמקום הזה, את הקו הזה שסוף סוף הגענו הביתה. אבל ישראל מדכאת עם 70 שנה ויוצאת לאפרטהייד זה פחות בית, כששר הביטחון מונע מפלסטינים שוחרי שלום להגיע למפגש שוחר שלום, זה פחות בית. כשישראל מנסה לקמבן עסקאות באוגנדה ורואנדה כדי לגרש אנשים אל מותם, ישראל היא פחות בית. כשראש הממשלה מסית נגד ארגוני זכויות האדם ומנסה לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ – ישראל נעשית פחות בית לכולנו".
גרוסמן אף גילה כי יחלק מחצית מכספי הפרס שיקבל ביום העצמאות בין פורום המשפחות השכולות וארגון אליפלט, שמסייע לילדי פליטים. לדבריו, "אלו בעיניי גופים שעושים מלאכת קודש ועושים את הדברים הכי אנושיים שהממשלה הייתה צריכה לעשות בעצמה. אני רוצה בית עם חיים שלא ישועבדו על ידי פנאטים עם חזון משיחי, מדינה שמתנהלת מתוך דאגה לאדם שחי בה מתוך חמלה וסובלנות לכל הדיאלקטים של להיות ישראלי כי אלה ואלה דברי אלוהים חיים. הלוואי שבעוד 70 שנה יעמדו כאן נכדינו, ישראלים ופלסטינים, שכל אחד ישיר את ההמנון שלו עם משפט אחד משותף 'להיות עם חופשי בארצנו’".
הראפר יואב אליאסי המכונה "הצל" אמר: "בפעם הבאה נהיה כאן עם אלפים, אסור לבזות את היום הזה. אנחנו לא צועקים 'מוות לערבים' אלא 'מוות למחבלים'".
פעיל נוסף, רן כרמי בוזגלו, אמר: "באנו לתבוע את עלבונם של בנינו שנפלו על הגנת המולדת. האירוע שלהם מבייש את המשפחות השכולות. לא ניתן לתת לטקס שלהם להתנהל כאילו כלום לא קרה".
"המדינה לא נוהגת בי כשווה בין שווים"
היא אמרה עוד כי "כדורי כוחות הביטחון הישראליים הם שהרגו את בעלי, שכמוני היה בדואי, פלסטיני, ואזרח ישראלי. באותו אירוע נהרג גם השוטר ארז עמדי-לוי. הוא נקבר בחלקה הצבאית, והוכר כחלל כוחות הביטחון. ואילו בן זוגי, איש החינוך עטור הפרסים, הואשם מיד כמחבל, ואנחנו נותרנו נטושים. חקירות האירוע מראות בוודאות שיעקוב לא ביצע פיגוע, ובכל זאת, החקירה לא נסגרת ואיש לא מציע פתרון, ואני מגדלת שישה ילדים צעירים לבד, ללא קורת גג. איש לא לוקח אחריות על האסון שקרה שם".
לדברי ד"ר אבו סעד, "למדתי שצריך להכיר בנרטיב של האחר, גם אם לא מקבלים אותו בשלמותו. חייבים להתחבר לכאבים של האחר ולהכיר בזכויותיו. למדתי שהמורכבות, על אף היותה קשה יותר, עדיפה על הפזיזות ופתרונות הבזק שאנחנו רואים היום. המיידיות שבה כל מעשה זוכה לתגובה ונעלם כדי להמשיך לדבר הבא, מובילה להשטחה של המציאות, ולהסתכלות מנקודת מבט אחת בלבד. וזה חוטא למציאות”.
שר הביטחון ליברמן, שביקש למנוע את כניסתם של הפלסטינים לאירוע, צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעקבות החלטת השופטים: "בג"ץ יצר הבוקר שוויון בין שכול וטרור, בין נרצחים ורוצחים. החלטת בית המשפט פוגעת ביום הכי ממלכתי ומאחד לעם ישראל. התוצאה הסופית: במקום איחוד, פילוג".
גם ב"אלמגור" – ארגון נפגעי הטרור – הביעו מורת רוח מהפסיקה שאפשרה הגעה של פלסטינים לטקס. מאיר אינדור, יו"ר הארגון, אמר: "אנחנו מתנגדים להחלטה של בג"ץ לאפשר ללוחמי טרור פלסטיני ומשפחותיהם להגיע לטקס המשותף. אין להם זכות להיכנס לישראל, זאת פריבילגיה. המערכת המשפטית מטעמים יוצאים מהכלל כמו רפואה יכולה לאפשר כניסה, זה לא המקרה. להבדיל, זה כמו לעשות טקס משותף לאנשי ה-SS שהוצאו להורג ולקורבנות ביום השואה".
להשאיר תגובה