אני שמח ונרגש לבשר כאן שהרומן הגרפי החדש שלי ״פלאפל עם חריף״ (הוצאת מודן) יצא במהדורה עברית לחנויות
הספרים. כשראיתי אותו על המדף בתולעת ספרים אתמול, הלב שלי החסיר פעימה. בננו הבכור דוד היה הקונה הראשון והוא קיבל על המקום את ההקדשה הראשונה
הספר המקורי יצא בצרפתית לפני שנה (הוצאת דרגו) ומתרגמים אותו בימים אלה לאנגלית ולפולנית
עבדתי עליו כארבע שנים, שנתיים של כתיבה ואיסוף חומרים ושנתיים של ציור. הוא מסכם את ההיסטוריה של הקשר העמוק שלי עם הארץ, סיפור אהבה עם רגעים של שמחה ולא מעט משברים קשים. אני חוזר אל שורשי הרגש הציוני שהתעורר בי כשהייתי חניך השומר הצעיר בבלגיה, כולל מחנה קיץ בקיבוץ נחשון בקיץ 1969 שהשפיע על כל מהלך חיי. אני מקדיש מקום רב ולעלייתי ארצה ב-74, לתהליך קליטתי ולהפיכתי לישראלי דרך לימוד השפה, ההלם התרבותי והמנטאלי וארבע שנות לימודי בבצלאל. הוא עוקב אחרי הבנים שלנו מהגן עד הצבא. חשוב היה לי לספר מה המשמעות של להיות עולה חדש, דבר שצברים רבים עדיין מתקשים להבין. הספר מסכם ארבעים וחמש שנות חיים כאן, סיכום זמני אמנם, דרך הרגעים ההיסטוריים והדרמות הגדולות שכולנו חווינו יחד, הכל מזווית אישית ומשפחתית. הספר הוא ביקורתי ואוהב, אוטוביוגרפי וחושפני, וכמובן גם פוליטי כי כאן הכל פוליטי והפוליטי בכל. בשונה מ״הדור השני״ שצוייר בשחור לבן, ״פלאפל עם חריף״ מצוייר בצבעי המקום, צבעי המזרח התיכון. יש בספר הרבה חריף אך גם הרבה הומור כי איך אפשר בלי
בהוצאת מודן הושקע מאמץ רב להנגיש את הספר לקוראי עברית, הפיכת כיוון הקריאה עורר לא מעט בעיות והיה כרוך בעבודה רבה ומדוייקת. ואני מודה לכל מי שטרח ועבד כדי שהמוצר ייצא כפי שהוא יצא
סוף קיץ נעים
מישל
למישל היקר – תודה מעומק הלב על ספר מעולה ומקסים. ככל שמתבוננים יותר מבחינים בפרטים נוספים. במיוחד התפעלתי מהיישום העכשוי של דימויי רנה מגריט (עמוד 34).
הצעה אחת לתיקון: בעמוד 38, נראה שלבחור חסרה רגל שמאל אך הפרוטזה היא של רגל ימין… נכון ?
בברכה, ובציפיה לספרים נוספים – למשל ביוגרפיה אמנותית על גישה וטכניקה בהפקת הקומיקס…
ישראל וגנר
תודה רבה ישראל. מאוד נהניתי מהמחוות למגריט וקיוויתי שהקוראים יהנו גם. לגבי החלפת הרגל, אתה הקורא השלישי ששם לב לזה. טעיתי בזמן הציור והחלטתי להשאיר את זה כך! יש לך עין טובה!