דן רייזינגר, אחד מגדולי המעצבים הגרפיים בישראל, הלך לעולמו. הייתה לי הזכות להכיר אותו אישית. איש מוכשר, אוהב אדם, אמיץ ופורץ דרך בתחומו. איש שישב בצניעות על פיסגת העיצוב העולמי וששינה את פני העיצוב ברחובותינו, בעיתונינו, בחיי היום יום שלנו משנות השישים ועד עצם היום הזה. טוב שמוזיאון ישראל ירושלים הקדיש לו תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה ב-2017 ושדן זכה לפירגון ולהוקרה של הציבור הרחב
אין לי כוונה וגם לא מקום לתת כאן סקירה של הקריירה העניפה שלו, מי שמעוניין ימצא בקלות ברשת
רק רציתי לשתף את קוראי הבלוג שברומן הגרפי החדש שלי פלאפל עם חריף ציירתי את אחת הכרזות המפורסמות שלו
Let my people Go
הכרזה היא סמן של תקופה ותמצאו הרחבה בקישור הזהhttp://www1.amalnet.k12.il/sites/Mifgashim/Pages/letmypeoplego.aspx
בעמוד 18 של פלאפל, אני עומד מול משפט חברים בשמו״ץ. השנה היא 1969 ועל הקיר תלויים פוסטרים אחדים: הפוסטר המפורסם של דן רייזינגר ״לט מאי פיפל גו״ שעיצב נגד מדיניות איסור העליה של יהודי ברית המועצות, מדיניות שהפגנתי נגדה ברחובות בריסל עם כל תנועות הנוער היהדויות בבלגיה, פוסטר ישן של יום העצמאות מ-1965 בעיצובו של עמרם פרט, פוסטר של טומי אונגרר נגד מלחמת וייטנאם, פוסטר שלום מתקופת ילדי הפרחים בסוף הסיקסטיז ופוסטר עם יונת השלום ועם הרצל שיהיה. בפריים התחתי תלויים בחדרי פוסטר של שניים מגיבורי נעורי, וולינסקי וקאבו, שניהם נרצחו בטבח של שאלרי הבדו בינואר 2015 ופוסטר של רייזר, גם הוא יוצר קומיקס שאהבתי בשל התעוזה וההליכה עד הסוף בעבודותיו
זו דרכי לתאר את התקופה, באמצעות פוסטרים על הקירות כדי שהמבין יבין ושהצעירים ישכילו
דן רייזינגר 1934-2019
29/11/2019 על-ידי Michel Kichka
להשאיר תגובה