מישל קישקה

אני עוקב אחרי המאמרים של רוגל אלפר בעיתון הארץ. העמדה הביקורתית החריפה והלפעמים קיצונית, הכתיבה הרהוטה והמשובחת שלו, מבטאות בצורה מדויקת את הכעס והתסכול המצטברים בקרב ציבורים רחבים
הנה רשימה קצרה וחדה על ״פרשת פרופ׳ רביד״ שעלתה אמש לכותרות וכבר ירדה היום. מילים כדורבנות. כל מה שהפרופסור אמר על חרדים קיצוניים נכון, אמת ויציב. ה״פרשה״ היא אילוסטרציה של מה שקורה היום: משפט אחד מספיק כדי שיהרסו לך קריירה שלמה של עשייה ושל נתינה לטובת החברה ובמקרה של רביד לטובת בריאות הציבור
בית החולים מעייני היהושע של בני ברק ראוי לכל גינוי כשטען שדבריו של רביד פגעים בציבור החרדי. קרי אמירת אמת לא רצויה ולא נעימה לשומעיה. האמת כבר איננה מעניינת את הציבור. על זה בנו טראמפ וביבי את מעמדם, והם לא לבד
אין כמו קריקטורה של זאב (יעקב פרקש ז״ל) שפורסמה בעיתון הארץ ב-29 בספטמבר 1976 כדי לאייר את המצב הנוכחי
ארבעים וארבעה שנים ושבוע, זה בדיוק הזמן שחלף מאז זאב צייר אותה ושום דבר לא השתנה, ההפך הוא הנכון, מה שהיה הוא מה שיש בהרבה יותר גרוע ועשה רושם שרוב הישראלים השלימו עם המציאות החולה והחולנית הזו