יום הזיכרון ויום השואה הם ימים נוראים לקריקטוריסטים. כל כך קשה, מורכב ורגיש לצייר קריקטורה ״נכונה״, בעיקר בגלל הדימוי המוטעה שיש לקריקטורה בעיני הציבור כי היא בהכרח נועדה להצחיק. היא אכן יכולה להצחיק אבל היא לא חייבת. היא יכולה לעורר מחשבה או לרגש, להזין ויכוח או להתריע, להסעיר או לאתגר, להכאיס או לעצבן. כזה הוא הציור של גיא מורד היום בידיעות. הוא ביטא בצורה חכמה ונוגעת ללב את המושג ״משפחת השכול״, מושג הישראלי כל כך שקשה למצוא לו הגדרה מילונית ברורה או דימוי מדויק. גיא דייק

אותו רעיון כמו קישקה 2004 אבל פחות דרמטי.
מישל כמו שמאפיות לוקחות חופש בפסח – קריקטוריסטים אולי צריכים לקחת חופש ביום הזיכרון….