את נאום העברת השלטון נשא ביבי, כמה מפתיע, באותה דיאלקטיקה של נואם בכיכרות ובמרפסות, עם אותה תחושת עליונות מתנשאת מהולה בהתקרבנות חולנית. אנו לפחות מקבלים פסק זמן, ארוך ארוך אני מקווה, מנפוטיזם מושחת ומזריעת שנאה. האם הממשלה החדשה תהיה מסוגלת לתפקד וליישם את השינוי המקווה, איש אינו יודע ועתיד יגיד. לפחות, לקוות שוב אפשר
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
להשאיר תגובה