מישל קישקה

זו כבר מסורת, פסטיבל אאוטליין לאיור ייפתח ביום רביעי הקרוב בירושלים. מפגש של כשרונות, זיקוקים של טלנטיות וטלנטים. אגב המילה איור מקורה מהמילה אור. אז אאוטליין זה שבוע של אור בעיניים
השנה אני משתתף בתערוכה ״דפוס חוזר״ ובתערוכת מחווה לשמוליק כץ הענק לך בעקבות השמש
הכנסו לאתר שם תמצאו את התוכנית המלאה ותהנו מאוגוסט מאוייר, מסתבר שגם ירושלים היא עיר בלי הפסקה
https://outlinejerusalem.com/events/יום-הפתיחה-החגיגי-2/

Read Full Post »

צביקה פיק, מאלבום הסולו הראשון ב-72 ועד גיל 72, זה בחשבון פשוט 50 שנות נוכחות במיינסטרים של הפופ הישראלי. עם סוף אכזרי כמו בסרט של טרנטינו

Read Full Post »

סמפה הוא אחד המאיירים האהובים עלי ועדיין קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא מוכר לאוהבי איור והומור רבים בצרפת, באירופה, ביפן, בהארצות הברית וגם בארץ. קוראי הניו יורקר נהנו מהשערים המצויינים הרבים שאייר להם במרוצת השנים. כצרפתי שורשי הוא ידע ללכוד את ניו יורק במבט מקורי בלתי צפוי
סמפה אייר את עלמנו בהומור מלנכולי, בנאיביות מדומה. הוא השכיב את העולם על ספת הנייר שבסטודיו הפריזאי שלו, הפשיט אותו ברגישות וליטף אותו במכחולו הרך. באיוריו כל רגע כבוש הוא פואטיקה של היום יום. כל הדמוית שהוא אייר הן סמפה עצמו, המבט שלהם על העולם ועל החיים הוא המבט שלו עצמו
בעיניו הכחולות הבהירות הוא חדר לנשמתנו. עשרות אלפי האיורים שיצר מרכיבים את הפסיפס של חיינו על כל חלומותינו, שאיפותינו, תקוותינו, תשוקותינו, תסביכינו ותיסכולינו
סגנונו הוא ייחודי ובלתי ניתן לחיקוי, מינימליסטי, עדין, אלגנטי, רגיש, רענן ונושם. יש משהו מאוד צרפתי בסגנונו ובגישתו החופשית. הוא נמנה על שורה של ענקי ההומור המאוייר הצרפתיים בני תקופתו כגון שבאל, בוסק, פרנסואה, פולון, אונגרר ואחרים. המאייר האמריקאי היחדי שהשתייך ל״אסקולה״ זו וגם היה המוביל שלה, היה סול סטיינברג. כולם דור החלוצים של הקו בשירות הרעיון והמסר. גישה שלא הייתה נפוצה בארצות הברית שדגלה בהישענות על רישום אקדמי וירטואוזי ועל הפגנת יכולת טכנית גבוהה. אני מבטא כאן את דעתי ואת טעמי כמובן. ההבדלים המהותיים בין האסקולות נובעים בעיני מהבדלי מנטליות ומגישות פילוסופיות שונות לחלוטין
גיליתי את איוריו של סמפה בילדותי וגדלתי עליהם כחובב וכאיש מקצוע. דאגתי תמיד להכיר אותו לכיתות שלי בבצלאל כי האמנתי שהוא מעיין של השראה וחדוות יצירה
בסוף התיכון הוענק לי פרס מיוחד על תרומתי להוואי הבית ספרי (הפקתי עיתון סאטירי) והפרס היה ספר אלבומי של סמפה ששמרתי עד עצם היום הזה. איירתי את הרגע הזה בספרי הדור השני

Read Full Post »

בשבוע שעבר יצא ספר חדש משירי יגאל בשן בשם ״יש לי ציפור קטנה בלב״, אלא מה! מדובר בספר עם נגן שמשמיע את הנעימה ואת השיר בקולו של הזמר
יוזמת הפרויקט היא מיקה בשן אלמנתו שבחרה את השירים ופנתה אלי כדי שאאייר אותם. המוציא לאור הוא גירס דינקוט מצפת. ההדפסה האיכותית נעשתה בסין והספר היפה מגיע לכאן בדיוק לפני החגים. רמז למי שמחפש רעיון למתנה מקורית
מאוד נהניתי לעבוד על הספר, לשמוע שוב ושוב את שיריו ששייכים לזיכרון הקולקטיבי שלנו ולתת להם את פרשנותי

Read Full Post »

כוחות הרשע החושוכים ניסו לשים קץ לחייו של סלמן רושדי ונכשלו. כוחות הרשע כוללים את כל שרשרת האנשים מח׳ומייני עד המתנקש העלוב האדי מטר. ההתנקשות רק מחזקת את מעמדו של רושדי כלוחם חופש הביטוי ואני מאחל לו החלמה מהירה והמשך כתיבה פורה. אין זכות קיום בעולמנו לפתווה או לפולסא דנורא

את הקריקטורה ציירתי ב-2007 כשהמלכה אליזבת העלתה את רושדי לדרגת אביר. היא הייתה מצחיקה אז. היום קצת פחות

Read Full Post »

פסטיבל אנימיקס 2022 ייפתח ב 9 באוגוסט, מסורת שחוגגת 22 שנה להיווסדה. אנימיקס הוא הפסטיבל האולטימטיבי של הקיץ הישראלי. חמישה ימים של אנימציה, קומיקס וקריקטורה, תערוכות, סדנאות, הקרנות, הרצאות, דוכני מכירות, מפגשים עם מיטב היוצרות והיוצרים המקומיים ועם אוחרים מיוחדים מחו״ל ועוד
בין יתר האירועים: חגיגת 30 שנה לאיגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים, זאב אנגלמאיר מקבל אות יקיר הפסטיבל, אורחים ממרוקו, דובאי, לונדון ופריז, 60 שנה לציור לילד של ג׳קי הנצחי, 20 שנה ללכתו של גדול הקריקטוריסטים זאב (יעקב פרקס) עם קריקטורות שצייר להצגות תאטרון בערב מיוחד בהשתתפות גילה אלמגור ואלברט כהן ועוד, ועוד
לכן, אוהבי וחובבי התרבות הזו, אם אתם לא ביוון או בטורקיה הכל כלול, תגררו את ההורים לסינמטק תל אביב או שההורים יגררו אותכם, אבל בואו ותהנו. התוכנית עשירה, מגוונת ופונה לכל הקהלים ולכל הגילאים

אשתתף בפסטיבל בשלושה אירועים
ביום שלישי ה 9 באוגוסט בשעה 17.30: 30 שנה לאק״י, איגוד הקריקטוריסטים
ביום חמישי ה 11 באוגוסט בשעה 17.30: רב שיח עם האורחים מחו״ל
ביום שבת ה 13 בשעה 18.30: הרצאה על הפיכת ספרי ״הדור השני״ לסרט אנימציה זוכה פרסים בשם הסודות של אבא

קישור לאתר הפסטיבל

Read Full Post »

מנהיג אל-קאעידה ויורשו של בן לאדן, איימן א׳זוואהירי, חוסל על ידי הסי-איי-אי בקאבול. רק חבל שאת האידאולוגיה המטורפת שלהם אי אפשר לחסל/למגר/למחוק/להעלים/לרסק אחת ולתמיד

Read Full Post »

בשבוע שעבר התראיינתי על ידי רועי קדם ממקור ראשון. הכתבה היפה והמקיפה התפרסמה במוסף של העיתון בשבת האחרונה. אני שמח לשתף את הקישורית עם הצילום של אוליבייה פיטוסי
https://www.makorrishon.co.il/culture/511235/

Read Full Post »

הסרט של יונה רוזנקיאר ״הדרך לאילת״ זכה בתחרות הסרט העלילתי הטוב ביותר, בפרס השחקן הטוב ביותר (שמואל וילוז׳ני) ובפרס הצילום (עודד אשכנזי). זכיתי לראות אותו פעמיים כשהכנתי את האיור לכרזה לבקשת יונה. אחד המפיקים השותפים הוא גיסי תומא אלפנדרי
אני ממליץ בחום על הסרט שלקח אותי בטרקטור אדום מקרטע מצפון הארץ לאילת ואל עולמן של הנפשות הפועלות. כל מילה נוספת תהיה ספוילר
אני מאחל דרך צלחה לסרט

האיור ותומא עם הכרזה

Read Full Post »

אורי אורלב הלך לעולמו. הוא היה כולו כישרון כתיבה ורגישות, עוצמה ואיפוק. ספריו תורגמו לשפות רבות, עובדו להצגות ולסרטים בכל העולם. נפלה בחלקי זכות גדולה לשתף איתו פעולה בשלושה מספריו. איירתי את ספר הילדים ״חולצת האריה״, ספר מלא דמיון ושובבות. איירתי את ספר הנוער ״שירת הלוויתנים״, ספר אישי המהלך בין מציאות לדימיון ושזור אלמנטים אוטוביוגרפים רבים. ספר שאני מאוד ממליץ לקרוא גם היום. ואיירתי את כריכת ספרו ״רוץ ילד רוץ״

כשהתחלתי ללמד קומיקס בבצלאל אי שם בתחילת ה-90, נתתי לסטודנטים תרגיל מאתגר: להפוך לקומיקס פרק מתוך ספרו ״האי ברחוב הציפורים״, ספר שנחשב כבר אז לקלאסיקה המשובחת. אני זוכר את העיבוד המצויין שעשתה רותו מודן. הזמנתי את אורי אורלב להגשה של התרגיל והוא העשיר את הסטודנטים וגפ הפתיע אותם בהערותיו ובסיפוריו

העבודה איתו הייתה תמיד נעימה, הוא הגיב בהתלהבות לכל האיורים, שמח כל כך לראות את מילותיו לובשות צורה

Read Full Post »