Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יונתן קישקה, פרידה מפרס’

טקסט אישי שכתב יונתן

שלום לשמעון פרס

הייתי בן ארבע בערך כשפגשתי את פרס בפעם הראשונה. אני והוריי הבחנו בו בכיכר צרפת, ליד מעון ראש הממשלה בירושלים. הוא היה מצוייד בחליפה עם עניבה באמצע ועם שני שומרי ראש בצדדים. זיהיתי אותו מהטלויזיה, ההורים שאלו אותי אם אני רוצה לברך אותו לשלום ועניתי בחיוב. ניגשנו אל המאבטחים ואבא שלי הסביר להם שהבן שלו רוצה להכיר את פרס מקרוב. המאבטחים הביטו על שמעון והוא אישר להם לפתוח את חומת המגן האנושית. ניגשתי אליו בביישנות והושטתי לו את ידי השמאלית. אולי הייתי מבולבל, אולי קצת התרגשתי ואולי בעצם לא ייחסתי חשיבות ללחיצת יד עד לאותו רגע.

שמעון חייך אליי והושיט לי את היד הימנית: "תמיד לוחצים ידיים עם יד ימין". במפגש שארך כעשר שניות קיבלתי ממנו שיעור לחיים. יום אחד אספר לנכדיי ששמעון פרס, הוא ולא אחר, לימד אותי רשמית ללחוץ יד. זכיתי לקבל שיעור קצר וחשוב על שלום מדיפלומט, וראש ממשלה (היו לו כמובן עוד תארים, כולל כאלו שהתווספו מאוחר יותר). שמעון פרס ללא ספק נחקק בראשי לעד בתור איש של שלום.

הייתי בן ארבע עשרה בערך כשפגשתי את שמעון בפעם השנייה. ישבתי עם חבריי לכיתה בתאטרון ירושלים והוא נאם בגובה העיניים בנושא עתידה של המדינה בדגש על חינוך וטכנולוגיה. חלק מהנאום שלו היה מעורר השראה וזכור לי עד היום: "לאורך ההיסטוריה כוחה של מדינה נמדד על ידי שטח וצבא. המציאות היום השתנתה ומדינה יכולה להיות חזקה בזכות חינוך טוב וטכנולוגיה מתקדמת." משפט אחד (או שניים לקטנוניים שביניכם) שמכיל בתוכו כל כך הרבה חוכמה, ידע, ניסיון ובעיקר חזון. שמעון פרס לא היה רק איש של שלום אלא איש של חזון. במובן הפיזי שמעון היה אבל הוא מסוג המדינאים שצריכים להישאר איתנו גם בהווה, ברוחו ובחזונו בשיח הציבורי שמטרתו לקדם את מדינת ישראל לכיוונים חיוביים. עושה רושם שישראל מעצמה טכנולוגית. מצד שני ממש לא בטוח אם ישראל של היום היא מעצמה של חינוך. המצב כמעט טוב, או מספיק בקושי, אולי אפילו נכשל. שכל אחד יחליט איזה ציון הכי משקף. חינוך ברמה גבוהה
וטכנולוגיה מתקדמת בשילוב של שלום עם שכנינו (אפילו שלום במובן הפשוט ביותר: לא מלחמה) הם מתכון בטוח לביטחון וצמיחה.

יונתן קישקה, 28.09.16
peres-yonathan

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: