מישל קישקה

כל מי שמתעניין בקומיקס, בהיסטוריה, בשואה ובפריז חייב להקדיש שעה לתערוכה יוצאת הדופן המוצגת בימים אלו ועד אוקטובר 2017, במוזיאון השואה של פריז. התערוכה, פרי אוצרותם של ההיסטוריון של הקומיקס דידיה פסמוניק ושל ההיסטוריון והפוליטולוג ז'ואל קוטק, מקבצת בפעם הראשונה את כל יצירות הקומיקס המשמעותיות שנוצרו משנות ה-40 ועד היום, הדנות בשואת יהודי אירופה, הן כמרכז העלילה, והן כרקע היסטורי לסיפור בידיוני או אוטוביוגרפי. בתערוכה מוצגים אך ורק אוריגינלים, חלקם נדירים שמעולם לא הוצגו. הקומיקסים נוצרו במדינות כמו צרפת, בלגיה, ארצות הברית, ישראל, גרמניה, יפן, ארגנטינה, אנגליה ועוד. את התערוכה מלווה קטלוג, ספר מהודר עב כרס, השזור לכל אורכו במאמרים מקצועיים מעמיקים. את הפוסטר אייר אמן הקומיקס הצרפתי הבינלאומי הותיק ועטור הפרסים, אנקי בילאל
למחרת הפתיחה, ביום חמישי שעבר, התקיים במוזיאון רב-שיח בהנחיית דידיה פסמוניק, בהשתתפות האמנים סטאסן (בלגיה), ברברה ילין (גרמניה), אלפונסו זאפיקו (ספרד) ואנוכי. כל אחד הסביר וניתח את הסיבות והתהליכים האישיים שהביאו אותו ליצירה שנוגעת בשואה. הייתי היהודי היחידי ברביעייה, וחשוב לציין שסטאסן יצר קומיקס על רצח העם הטוטסי ברואנדה
השאלה שעמדה במרכז הדיון המרתק הייתה כיצד הפך הקומיקס לתחום ייחודי להנגשת השואה לקוראים מכל הגילאים ולגורם חשוב, לצד הסיפרות, הקולנוע והתיאטרון, להעברת זיכרון השואה באמצעות יצירה גרפית השואבת את השראתה מההיסטוריה בתיבול מופלא של פיקציה, הומור, הומור שחור, דימיון, לפעמים פרוע וביקורת
המוזיאון נמצא באזור המארה, אחד היפים אם לא היפה בפריז
צילומים אחדים מהרב-שיח ושער הקטלוג

dav

dig

dav

Read Full Post »