Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מאי, 2010

שוקימוקי (הקיבוץ המאוחד, בעריכת יונה טפר)  פרי שיתוף פעולה ראשון עם הסופרת חנה גולדברג, יוצא לאור. סיפורם של  שני אחים תאומים, הנולדים לזוג הורים מאושר. האהבה האידילית הסוררת בין האחים מקבלת תפנית שלילית על רקע קנאה הולכת וגוברת. לא אגלה את הסוף. רק אגלה שגיבורי הסיפור הם ייצורים פרוותיים לא מוגדרים. בחרתי להמציא סוג של חרק אדמדם קצת מצחיק. אגלה גם ההסיפור אמור היה להתרחש בשדה ירוק, אך זה היה נראה לי פסטורלי מדי. הצעתי לעורכת ולסופרת להעביר את זירת ההתרחשות למזבלה! הן קיבלו את הצעתי ולדעתי הספר קיבל מימד נוסף. יש בו אמירה גם עלינו בני האדם, המייצרים כל יום ערימות של זבל מזהם. וגם על החרקים הקטנים ועל כושר ההסתגלות המופלא שלהם בכל מצב

Read Full Post »

לילה טוב אלונה (כתר, 2010) הוא פרי שיתוף הפעולה השני שלי עם הסופרת רימונה די-נור. הספר הראשון אלונה לא ראה אור ב-1995,בהוצאת כתר. אמהות רבות שאני פוגש במרוצת השנים אומרות לי שאלונה היא בדיוק הבת שלהן. זה מה שקורה לספרים. יש להם חיי מדף קצרים אבל הם זוכים לחיים ארוכים באלפי בתים. חיים עצמאיים לחולוטין, בלי קשר מנותקים לסופר ולמאייר. זה קסמם של ספרים. וזה סודם. היה לי לעונג לאייר את ספר ההמשך אחרי שנים כה רבות, להתחבר שוב לאלונה, לחזור לראש העקשן שלה, לקוקיות הפרועות שלה ולמבטה הממזרי. הביקורות אוהבות אותה. גם אני

Read Full Post »

עלמא ולמה

מה עושים טינטין ומילו והברווז של דודו גבע באיור של מכללת עלמא? זהו סיפור קטן שכרוכים בתוכו מעגלים רבים. מעגלים אישיים. כבר בשנת 1990 הסתובבתי בשכונה היפהפיה בחיפוש אחר לוקיישן לעלילות מיסטר טי בתל-אביב. הבניין של בית הספר "אחד העם" כבש את עיני. d791d7a1-d790d797d793-d794d7a2d79d-1אחת מקרמיקות "בצלאל" שבחזיתו קיבלה פריים של כבוד בסיפור, אם כי שיניתי את שם הרחוב ל"שביל החלב" כחלק משעשוע בידיוניmister-t-tel-aviv1990. תמיד נמשכתי אל לב תל-אביב ההיסטורית והאקלקטית בעלת הניחוח האירופי הישן, ושמחתי כשהעיר התעוררה והתחילה לשמרה לפני שהכל התפורר. על גג בניין המכללה הושבתי את הברווז של דודו גבע. דודו והאלטר אגו שלו, הברווז, מסמלים בעיני את הישראליות החילונית הפוסט-מודרניסטית ופוסט-ציונית. תרומתו לתרבות הקומיקס המקומית הייתה, ועוד הינה, עמוקה ומשמעותית. חלק ניכר מהמאיירים והמעצבים הלומדים בקורס בעלמא הושפעו מיצרתו של דודו. כשיצירתי את מיסטר טי בירחון "משהו" הצגתי וייצגתי ללא ספק את הפן הפרנקו-בלגי הקלאסי של הקומיקס. יותר משדודו ואני היינו מנוגדים, היינו משלימים. זמן לא רב לפני מותו הפתאומי של דודו הוצבה בובת ברווז מתנפחת ענקית על גג עיריית תל-אביב. מחווה יוצאת דופן לאמן. אגב, היום פסלון פחות מוצלח של הברווז עומד בככר מסריק בעיר. בסמוך למכללה ציירתי את הככר היפה עם העצים והספסלים ואת חזית בניין הפגודה המהודר. ברחובות המתנקזים אל הככר עומדים כמה מהבתים היפים ביותר של תל-אביב. מי שלא טייל שם, או לא שתה הפוך באחד מבתי הקפה באזור, או לא ישב על אחד הספסלים בצל העצים, חייב את זה לעצמוdudu-gevabarvaz-tlv1barvaz-massarik

pagoda-tlvhotel_montefiore

טינטין, אחד מגיבורי הילדות שלי, יושב על אחד הספסלים וקורא עיתון. שם העיתון "montifiori-1בראשת" אינו מקרי כי קראנו את בראשית עם זלי גורביץ' בעלמא, במשך שלושה מפגשים מרתקים. לפני שלוש שנים ארגנתי עם משכנות שאננים, כנס לכבוד מאה שנה להולדתו של הרג'ה, האבא של טינטין. בויז'ואל שיצרתי, טינטין יושב מול חומות העיר העתיקה בירושלים. יושב ומעדכן את הבלוג שלו, בעוד שמילו נוגס עצם כשרה למהדרין. באיור של עלמא בחרתי להעמיד את מילו בקדמת הבמה עם הזנב אלינו, מקום דומיננטי בקומפוזיציה. הבחירה הזו שלי באה לציין עובדה: יש פשוט המון כלבים בתל-אביב. מה יש לכם, התל-אביבים, עם הקטע הכלבי הזה? מאיפה זנ בא לכם? למה זה טוב? כל הזמן דורכים אצלכם על מוקשים. יש המתפרנסים אצלכם מלהוציא את כלביכם לטיולים. יש אצלכם מספרות לכלבים, חנויות אוכל לכלבים, וטרינארים בכל פינה. את זה הרצל לא חזה. על זה גוטמן יכול היה לכתוב ולאייר ספר בשם: "עיר קטנה וכלבים בה הרבר". חברי הטוב אלכס ליבק אפילו הקדיש לנושא ספר שלם.
ובחזרה לככר היפה. בוקר בהיר אחד, גיליתי לתדהמתי ששמה "ככר המלך אלברט", אלברט הראשון מלך הבלגים. המלך האגדי שלחם באומץ מול הכובש הגרמני במלחמת העולם הראשונה. המלך שהכי אהבתי. ב-1934, לאחר מותו הטראגי בתאונת טיפוס הרים, הרג'ה אייר ספר על חייו. מצאתי את העטיפה שלו בגוגול. בעיר שלי בבלגיה, לייג', עומד פסל של המלך אלברט הראשון רכוב על סוסו. השילוב הבלתי-צפוי הזה של תל-אביב הישנה והיפה עם בלגיה הידהד בראשי וגרם לשרשרת של קשרים אסוציאטיביים של זכרונות ומחשבות, שהולידו, בסופו של דבר, את האיור. ככה זה עובד בראשי. ככה נולדים רעיונות ואיורים. כשאני מרגיש אינטואיטיבית שזה נכון. אגב, בעגלה שוכבת אמילי, הנכדה הראשונה שלנו שנולדה בתל-אביב במהלך הלימודים. ולסיום: בכל פעם שאני מבקר בפריס, אני הולך לככר פורסטנברג, הככר האהובה עלי, בלב סן-ג'רמן-דה-פרה. ככר משגעת, על יד מוזיאון דלקרואה. כל כך יפה שלא התאפקתי וציירתי אותה בפנקסי. גם עליה אני ממליץ בחום

tintin-covertitre-copyd79fd794d7a9d79c-d79cd7a7d79ad7a7d794albert-1-hergestatue-albert-1furstenberg2furstenbergfurstenberg-dessin-2003alma-velama

Read Full Post »

עלמא מכללה עברית

סיום קורס שנתי בעלמא, מעוז של פלורליזם ופתיחות, בלב לבה של תל-אביב
בסוף הקורס גיליתי שהכיכר היפה הסמוכה לעלמא, בהצטלבות של בצלאל יפה, נחמני, מלצ'ט ומונטיפיורי, נקראה על שם אלברט הראשון, מלך הבלגים
alma-2010

Read Full Post »

שוד הציורים בפריז

ציורים של פיקאסו, לג'ה, בראק, מאטיס ומודיליאני נשדדו מהמוזיאון לאצמות מודרניתץ בפריז
השלל מסתכם בכחצי מיליארד אירו
stolen-paintings-in-paris

Read Full Post »

במהלך דרמטי מתוחכם, ברזיל הבקיעה גול ראשון, אחרי מסירה של אנקרה, ולמרות  אופסייד ברור של טהרן, שלושה שבועות לפני תחילת המונדיאל. וושינגטון עמדה לשלוף כרטיס אדום וירושלים כמעט שרקה לעונשין, אך שניהן נשארו פעורי פה. עכשיו הכדור במגרשם
iran-bresil-turquie

Read Full Post »

israel-palestine-talks

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: