מישל קישקה

אוריאל פלד מפרסם בשנים האחרונות קריקטורות פוליטיות בשבועון ״בקהילה״ המוביל במגזר החרדי. הוא מגדיר את עצמו אברך חרדי וקריקטוריסט. אני עוקב אחרי עבודתו שכן הוא טורח לשלוח לי אותה בכל שבוע. אני שמח לראות כיצד הוא מתפתח גם ברמת האמירות וגם ברמה האמנותית. זה משמח אותי כפליים ששבועון חרדי חשוב נותן במה לקריקטוריסט שמבין שהוא מחזיק בידו כלי חשוב לביטוי עצמי. העולם החרדי לא תמיד היה פתוח לקריקטורה והעובדה שאוריאל מקבל במה קבועה מצביעה, בעיני, על שינוי חיובי ועל פתיחות ורצון להיות מחובר לעולם הלא חרדי

הנה הקריקטורה השבועית המצויינת שלו

מעניין שדוקא על רקע נפילתו הכמעט ודאית של ביבי ופינוי חפצי המשפחה מבלפור והזמנת המוביל למעבר הדירה, המצב הביטחוני מסלים וכמעט יוצא משליטה, לינצ׳ים הדדיים מתבצעים בערי הארץ, הצתות הדדיות משתוללות, אזרחים עם דם בעיניים יוצאים להפגנות מאורגנות…והוקוס פוקוס, הפלא ופלא, המשא ומתן בין השותפים לממשלת השינוי מוקפא בלי תאריך הפשרה והאופציה לממשלת שינוי יורדת מהשולחן
ביבי צופה במחזה האימים ממרפסת דירתו הזמנית בבלפור ומשפשף ידיים בהנאה כשהמצלמות רק משדרות את הגינויים הרפים והמזוייפים שלו מול המעשים האלימים של שני הצדדים
עושה רושם שהחיבור עם בן גביר ועם סמוטריץ׳ היה תולדה של חשבון קר, יבש ומקיאוולי להחריד
בהכירי את דרכו של ביבי בפוליטיקה, אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שכל זה קרה במקרה

”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.“

ישעיהו יא, פסוק ו

איור מתוך ההגדה של פסח ״הלילה הזה״

ללא מילים

ללא מילים

ה-8 במאי 1945 סימן את סוף מלחמת העולם השנייה, את ניצחון צבאות הברית על הצבא הנאצי ונראה לי שזאת עובדה היסטורית קצת נשכחת בארץ, במערכת החינוך, בתקשורת ובזיכרון הקולקטיבי שבו יש כנראה מקום רק לשואה
הקריקטורה שציירתי ב- 2015עדיין תקפה בעיני

תרגום
היטלר התאבד
באיחור של חמש שנים. חבל

לפני שלושה שבועות המשפחה ציינה שנה ללכתו של אבא שלי. נפגשנו בבית העלמין הפסטוראלי שבקיבוץ רבדים, שם הוא קבור לצד אימי ומול אחותי חנה. בהלווייתו לפני שנה הבטחתי לעצמי שליום השנה אניח על מצבתו אבן ירושלמית ועליה קריקטורה שלו. איירתי אותו בקווים פשוטים כדי להקל על עבודת החרט, מחייך כי ככה כולנו רוצים לזכור אותו. הגעתי לאזכרה לפני כולם כדי להניח את האבן ולראות כיצד יגיבו. כולם חייכו, התרגשו וחייכו. אתמול לוסיאן, הנכדה הצעירה שלנו, הגיעה עם הוריה לבית הקברות. היא התיישבה על המצבה והוסיפה לסבא רבא שלה קצת שיער מהעלים של עץ הזית שבצילו הוא נח. היא צחקה נורא והצחוק הזה שלה שווה יותר בעיני מכל התפילות לעילוי נשמתו

שותפים לחיים, שותפים לגידול ילדיהם המקסימים, שותפים למקצוע, אלי ועדנה מציגים לראשונה תערוכת צילומים משותפת בגלריית המעיין. הפתיחה תתקיים בחג השבועות ביום ראשון ה-16 במאי בשעה 12.00
כחברי קיבוץ מעגן מיכאל לא פלא ששם התערוכה הוא ״המים מתחת השמיים״

הגלריה נמצאת באיזור התעשייה של מעיין צבי

פרטים בקישור
https://www.hamaayanart.com/event-details/hmym-mtht-hsmym-trwkh-sl-dnh-wly-qysqh-bglryyt-hmyyn

הנה הטקסט היפה שכתבה האוצרת אלמוג גז

צילום: עדנה קישקה

דן פתיר הלך לעולמו. סביר להניח שהציערים שבין קוראי לא הכירו את האיש ופועלו המרשים. הלכתי לארכיוני ומצאתי שני מכתבים וקריקטורה אחת. מכתב ראשון מ-2007 בו פניתי מתוקף תפקידי אז כיו״ר איגוד הקריקטוריסטים, למפעל הפיס כדי שיתמוך בהוצאת ספר על תולדות הקריקטורה הישראלית שדן שקד עליו וקיווה להוציא לאור
מכתב שני מ-2015 שבו המלצתי לועדת פרס סוקולוב לעיתונות להעניק לדן פתיר את הפרס
ואחרון חביב, קריקטורה שציירתי לתערוכת מחווה קבוצתית לדן פתירב-2008
קריאת המכתבים מספרת על האיש המיוחד, היקר והאהוב
https://he.wikipedia.org/wiki/דן_פתיר

בימים האחרונים, שמתי במקרה את היד על הקריקטורה הפוליטית הראשונה (אולי השנייה) שציירתי לפני שהפכתי לקריקטוריסט במלוא מובן המילה. זה היה איור לשער עבור הירחון של הקהילה היהודית החילונית של בלגיה, מגזין שאני עובד איתו עד עצם היום הזה. עיתון חריג בנוף של הקהילה היהודית היחסית שמרנית בבלגיה, עיתון שמאל איכותי שאיננו מתנצל
בגיליון פורסמה כתבה על הרב כהנא
REGARDS שם הירחון
הקריקטורה מ-1985
היא ממש מתכתבת בקו ישיר עם הקריקטורה על בן גביר, תלמידו של כהנא, שפרסמתי לפני שעות אחדות