מישל קישקה

האירוע היה טרגי לא בגלל עצם הרצח המזעזע של ששת החטופים אלא מכיוון שביום הארור הזה, כל מי שעיניו בראשו הבין שסדר העדיפויות של ממשלת ביבי/הזדון/החורבן הוא ״הניצחון המוחלט״ המופרך על חשבון חיי החטופים. או במילים אחרות, חיי הממשלה והאפסים היושבים בה על חשבון חיי החטופים הגיבורים השורדים בתנאים לא אנושיים
לא פלא שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, לא פלא שתאוריות קונספירציה הזויות מטילות את האחריות על כל העולם (בתיווך ערוץ התרעלת ושופריו) ומוציאות את ביבי כקורבן מסכן שלא העירו בזמן
אני מבקש מכל העוקבים שלא מזדהים עם דעותיי, לעשות חשבון נפש כנה ואמית, לקראת הצבעתם באוקטובר
חייב לקרות משהו חיוביבאוקטובר, חודש קשה: היה לנו את אוקטובר השחור, מלחמת יום כיפור באוקטובר 1973, הטבח ב-7 באוקטובר 2023
כולנו זקוקים לשינוי לטובה ב-27 לאוקטובר השנה

קריקטורה שציירתי ב-2025 לציון שנה לרציחתם של הירש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב בשבי החמאס

לקט קריקטורות שלא הספקתי להעלות עד כה

איפה היימנוט? די לסבל של המשפחה

אם קיומנו היה באמת תלוי בלומדי תורה המשתמטים, המדינה כבר לא הייתה קיימת מזמן

ממשלת החורבן חוקקה בליץ של חוקים חשוכים ואנטי-דמוקרטיים לפני יציאתה לפגרת הקיץ. על אזרחי ישראל השפויה להוריד אותה לצמיתות מהשלטון ב-27 באוקטובר, לבטל את חוקיה ולהחזיר את התקווה. משפחת נתניהו והביביזם הרסו את המדינה והבנים כבר החליפו את שם המשפחה שלהם בדרך לרילוקיישן

בליץ נגד הדמוקרטיה בכנסת

א

מאתיים חמישים שנה
שני נשיאים בסירה אחת
נשיא הגאות ונשיא השפל

באיחור קל

בלי מילים

כשמבקר המדינה, עורך דינו לשעבר של ראש הממשלה, מתמנה על ידי ראש הממשלה עצמו בהצבעה מזוהמת, דמוקרטיה הופכת רשמית לרפובליקת בננות
והנורא מכל הוא שלרוב העם לא ממש אכפת