מישל קישקה

אתמול בחדשות ערוץ 13שודרה כתבה מקיפה מצויינת וכואבת על נסיבות הרצח ותוצאותיו. אחד משומרי ראשו של יצחק רבין החליט להפוך למורה לאזרחות
בראיון איתו אמש הוא סיפר שבספרי האזרחות האירוע קיבל 12 שורות! הרצח שהיה תולדה של אווירת הסתה חסרת רסן ושל אלימות פושעת, של קריאות של רבנים קיצוניים לדין רודף ופולסא דנורא, הרצח הפוליטי ששינה לרעה את פני ההיסטוריה, את פני החברה הישראלית ואת פני המזרח התיכון כולו, מקבל 12 שורות עלובות. לשאלה מדוע אנחנו לא לומדים מההיסטוריה, נותן הספר תשובה חד משמעית: פשוט משכתבים אותה בצורה חסרה ומגמתית
כשהוא שואל את תלמידיו אם ייתכן עוד רצח פוליטי בארץ, הם עונים ״ברוררר!״ ללא שמץ של ספק

באמצע ספטמבר נפתחה בבית הנשיא בירושלים תערוכת קריקטורות מיוחדת במינה תחת הכותרת (צ)חוק היסוד. לדעתי הצחוק היה צריך מזמן להיות רשום בספר החוקים כחובה אזרחית. בבית הנשיא מצאו לנכון לאצור ולהציג תערוכת קריקטורות של כל נשיאי המדינה כפי שהונצחו על ידי בכירי הקריקטוריסטים, מראשית המדינה ועד היום. יש לנשיא שלנו לא רק הרבה הומור בריא אלא בעיקר הרבה אירוניה עצמית שהיא בעיני הדרגה הנשגבת ביותר של ההומור
הנשיא ריבלין עבר על פני הקריקרטורות אחת אחת, דרש וקיבל הסברים מהאמנים או מהאוצר יובל קשת
הפתיחה התקיימה סמוך ליום הולדתו של הנשיא ריבלין על פי הנחיות התו הסגול, האורחים כובדו בקפה ועוגה
תמצאו בדף של בית הנשיא את גלריית העבודות
https://www.facebook.com/media/set/?vanity=ReuvenRivlin&set=a.3562291147138884
הקריקטורה שלי המוצגת שם צויירה ב-2012 כשריבלין מונה ליו״ר הכנסת. השתמשתי בקריקטורה של הונורה דומייה מ-1834 שבה צייר את האסיפה הלאומית של צרפת, תחת הכותרת ״הבטן המחוקקת״. ציירתי את ריבלין במקום הדמות המקורית והוספתי לו תגית ״המבוגר האחראי״ על הז׳קט, לא יכולתי לדמיין עד כמה צדקתי כבר אז

שני הצילומים הראשונים צולמו על ידי מארק ניימן מלע״מ

כל הפרטים נגישים באינטרנט, לכן לא אחזור עליהם
רק אגיד שלעניות דעתי האירוע הדרמטי הזה הולך להיות גיים-צ׳יינג׳ר בכל הנוגע לטיפול של ממשלת צרפת ביחס לטרור האילמיסטי ולתודעה של הציבור הרחב. השינוי התחיל אמנם אחרי הטבח בשארלי הבדו ובהיפר כשר, אבל הפעם, מכיוון שמדובר בעובד מדינה, מחנך, מורה מוערך להיסטוריה שהעביר שיעור על חופש הביטוי על פי הנחיות משרד החינוך. הנחיל לדור העתיד את ערכי הדמוקרטיה החילונית הצרפתית, הרצח הנורא הזה בעריפת ראש על פי המודל של דאעש, הרצח הולך לעבוד כמו הטזת דלי מים קפואים על פנוי של אדם ישן. צרפת מתעוררת שוב אל תוך סיוט אבל אני מתרשם שההשכמה הברוטאלית תגרום לתגובה עמוקה

מיקי זוהר יעשה הכל כדי להשאיר את ביבי בשלטון. הוא עושה חשבון פשוט באריתמטיקה: אם ביבי נופל, אני נופל איתו. לכן הוא יורה צרורות ללא אבחנה לכל הכיוונים. תמיד ניתן יהיה לסמן מטרה סביב מקום הפגיעה של כדור תועה. זוהר יודע שהמטרה מקדשת את האמצעים
מכיוון שלא בא לי לצייר את זוהר, עשיתי משהו אלגורי
הקריקטורה תתפרסם בקרוב בגיליון 14 של המגזין הסאטירי פרה דוקס

הערב אספר בזום על הרומן הגרפי שלי ״פלאפל עם חריף״ על פי הזמנה של בית אריאלה וספריות תל אביב יפו
הנה קישור וזה חינם
https://tel-aviv.zoom.us/j/89130825961

חובה לקרוא, מילים כדורבנות, קצר ולעניין

הוספתי איור קטן משלי למרות שהטקסט ממש לא זקוק לדימוי

וואי נט ביקשה שאתן המלצות אישיות לסגר
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/HyPhM4hUD#autoplay

אני עוקב אחרי המאמרים של רוגל אלפר בעיתון הארץ. העמדה הביקורתית החריפה והלפעמים קיצונית, הכתיבה הרהוטה והמשובחת שלו, מבטאות בצורה מדויקת את הכעס והתסכול המצטברים בקרב ציבורים רחבים
הנה רשימה קצרה וחדה על ״פרשת פרופ׳ רביד״ שעלתה אמש לכותרות וכבר ירדה היום. מילים כדורבנות. כל מה שהפרופסור אמר על חרדים קיצוניים נכון, אמת ויציב. ה״פרשה״ היא אילוסטרציה של מה שקורה היום: משפט אחד מספיק כדי שיהרסו לך קריירה שלמה של עשייה ושל נתינה לטובת החברה ובמקרה של רביד לטובת בריאות הציבור
בית החולים מעייני היהושע של בני ברק ראוי לכל גינוי כשטען שדבריו של רביד פגעים בציבור החרדי. קרי אמירת אמת לא רצויה ולא נעימה לשומעיה. האמת כבר איננה מעניינת את הציבור. על זה בנו טראמפ וביבי את מעמדם, והם לא לבד
אין כמו קריקטורה של זאב (יעקב פרקש ז״ל) שפורסמה בעיתון הארץ ב-29 בספטמבר 1976 כדי לאייר את המצב הנוכחי
ארבעים וארבעה שנים ושבוע, זה בדיוק הזמן שחלף מאז זאב צייר אותה ושום דבר לא השתנה, ההפך הוא הנכון, מה שהיה הוא מה שיש בהרבה יותר גרוע ועשה רושם שרוב הישראלים השלימו עם המציאות החולה והחולנית הזו

מלחמת יום הכיפורים פרצה לפני 47 שנים ויום. היא שינתה את כל התפישה העצמית של המדינה, צילצלה כמו פעמון הזהרה ענקי כדי לנסות להעיר אותנו מתרדמת השיכרון של ניצחון ששת הימים. המדינה ניצלה מנקודת אל חזור בהיסטוריה הצעירה שלה. ועדת אגרנט הפילה את רוב האחריות על כתפיו של הרמטכ״ל דדו אלעזר שעה שהאחריאם הישירים לכמעט כשלון הקרוי ״המחדל מלחמת יום כיפור״ היו משה דיין וגולדה מאיר
פיטר ברויגל ידע בדיוק מה הוא עושה בציורו ״העוורים״ לפני 452 שנה. ממשלת ישראל לא ידעה מה היא עושה ולאן היא מובילה אותנו לפני 47 שנה
ההקבלה נראית לי מעניינת

יש לטראמפ הזדמנות לסיסמת זהב לבחירות
הלבן העליון שניצח את הנגיף הסיני
ועדרי מעריציו ינהרו לקלפיות