מישל קישקה

עשרים שנה לאינתיפאדה השנייה, זה בהחלט לא יום הולדת שמח! עשרים שנה זה דור שלם. ויש בארץ דור שלם שלא הכיר את האיתיפאדה שזיעזעה את המדינה, שהייתה רוויה בדם ומלווה בשכול, בהקצנה משני הצדדים, שתבעה קורבנות והשאירה טראומות, ניפצה חלומות שלום בטווח הנראה לעין. האינתיפאדה של 2000-2005 העמיקה את הפער העצום ממילא, בין הישראלים לפלסטינים, ברמת ההנהגה וברמת הפרט. הפלסטינים ראו בעלייתו של שרון להר הבית עילה לפרוץ המהומות ואנחנו ראינו בלינץ׳ שבוצע על שני חיילי מילואים ברמאללה עילה לתגובה מזויינת חסרת תקדים. שנות האינתיפאדה התאפיינו בגלים של פיגועי תופת בערינו, באוטובוסים, בבתי קפה, במקומות ציבוריים הומי אנשים. היומיום שלנו התנהל לצלילי הסירנות של מד״א, זק״א, משטרה, כוחות ביטחון ומכבי אש. האווירה הייתה דחוסה, מתוחה, חרדתית, אימתנית
בשנים ההן הייתי קריקטוריסט הבית בתוכנית הבוקר קפה טלעד בערוץ 2. פעמיים בשבוע עם שחר הייתי מגיע לאולפן יחד עם דוב גילהר וירדנה ארזי, המגישים, והייתי מצייר קריקטורה בזמן השידור. בסוף התוכנית הייתי חושף אותה למצלמה ומנהל עליה דו-שיח עם דב גילהר. פעלתי בתנאים לא קלים, במצבים של מתח רב מסביב, עם אורחים שבאו לשפוך את כעסם וכאבם בשידור, פוליטיקאים שבאו להרביץ את משנתם, באווירה ציבורית כבדה. ציירתי לפעמים קריקטורות קשות. לרוב לא היה על מה לצחוק. מעולם לא צונזרתי. קיבלתי תמיד גיבוי מלא מגילהר ומהמנכ״ל עוזי פלד. התוכנית הוותה עבורי בית ספר של ממש בו למדתי, ליתר דיוק לימדתי את עצמי, להתבטא בצורה חשופית וישירה כקריקטוריסט. זיקקתי לי את צמד המילים ״חופש הביטוי״. התנגדתי למדיניות הממשלה ולא הסתרתי זאת. תמיד עמדו לנגד עיני הצופים בבית שמארגנים את ילדיהם לקראת בית הספר ומארגנים את עצמם לקראת יום עבודה חדש. השתדלתי תמיד להיות ישיר, כנה ורגיש ולא לפגוע בהם

הנה לקט קטן, בסדר רקראי, מתוך מאות הקריקטורות שציירתי אז. כולן בעבודה ידנית בצבעי מים על נייר גדול שהיה מונח על קן ציור באחת הפינות של האולפן

הנה הנשיא הבא של ארצות הברית. אבל עדיין מוקדם לקבוע בוודאות מי מהשניים

להיות שארלי זה לתמוך ללא תנאי בחופש הביטוי, מערכי היסוד של הצהרת זכויות האדם, חופש שכולל חופש העיותונות, חופש הקריקטורה, חופש לבקר, לבקר את המשטר ואת השלטון, חופש לבקר את הדתות, חופש לצחוק, חופש ללעוג, חופש לעקוץ, חופש לאתגר, חופש לחשוב אחרת, חופש להטיל ספק, חופש למחות, חופש להפגין, והכל הכל במסגרת הגבולות המוגדרים בחוק במדינה דמוקרטית
מוקדש לחברי הנרצחים משארלי הבדו ולעיתונאים שנפצעו קשה שלשום

הנה תפילה שלא תישמע ביום כיפור, לא ביום כיפור הזה ולא ביום כיפור אחר

לקראת חשבון הנפש של יום כיפור, הנה אריתמטיקה קלה על פי ביבי
בחור ישיבה שווה יותר מחייל
בחור ישיבה שווה יותר ממפגין
מדינה יהודית שווה יותר ממדינה דמוקרטית

פסטיבל אנימיקס ה-20 שהתקיים הקיץ און ליין בגלל, טוב אתם יודעים מדוע, נפתח שוב עד סוף סוכות. להורים שמחפשים נואשות מה להציע לילדים בסגר של ביבי, יש הזדמנות חוזרת לצפות בסרטי אנימציה, בתערוכות, בהרצאות מרתקות על קומיקס וקריקטורה ועוד
חשוב לעודד את התרבות בתקופה קשה זו. ארבעה המינים של אנימיקס הם: קומיקס, קריקטורה, אנימציה והומור
אנימיקס און ליין, עד לסוף חג הסוכות, 12.10.2020.אני ממש אודה לכם, אם כל אחד מכם,יתן לכך פרסום בפייסבוק, אינסטגרם וכו' שלו,על מנת ליידע את העוקבים שלכם.כרטיסים במחיר 10- 20 ש"ח ניתן לקנות באתר אנימיקס

אם יש בארצות הברית מישהו שלא ממש מרגיש צער על לכתה של האשה הגדולה הזו, זה הדייר הזמני של הבית הלבן שישמח למצוא לה מחליפה או מחליף מטעמו בבית המשפט העליון. מעניין מדוע זה כל כך מזכיר לי את ישראל של היום

אם יש משהו שמעורר בי הערצה כיום, זו המסירות האין סופית של כל צוותי הרפואה שמקדישים את עצמם לילות כימים לטיפול בחולי הקורונה ולהצלת חיים תוך נתינה מופתית, במקצועיות, באנושיות כה גדולה. אסור להתייחס לזה כמובן מאליו. הם בצו 8 בתקופת חרום שנמשכת שבעה חודשים, תקופת משבר בריאותי-כלכלי-חברתי שלא הולכת להיגמר בקרוב
קריקטורה צנועה עם חיוך והכרת תודה מעומק הלב

הערב הסתיים הטור דה פרנס בהשתתפותה בפעם הראשונה של קבוצת ״ישראל סטארט-אפ ניישן״ . הטור הוא אירוע הספורט החשוב והנצפה ביותר בעולם אחרי המשחקים האולימפיים שכידוע נדחו לשנה הבאה שגלל המגפה
אני מאוד גאה ברוכב שלנו גיא ניב ובכל קבוצתו
https://he.wikipedia.org/wiki/Israel_Start-Up_Nation
חבל שהתקשורת שלנו כמעט ולא התעניינה בטור
אז הנה מספר נתונים
אורך המסלול: 3484 ק״מ
מספר הרוכבים:176
מספר המדינות המשתתפות:30
מספר הקטעים: 21
מספר הקבוצות: 22
גילאים של הרוכבים: 21-40
ציון לתקשורת שלנו: 0

כינון יחסים דיפלומטיים של ישראל עם האמירויות ועם בחריין נחתם היום בטקס חגיגי בוושינגטון. הסכם היסטורי! יש להודות. הסכם שאחריו יבואו הסכמים עם עוד ועוד מדינו ערב? יש לקוות. שאלה אחת גדולה נשארת פתוחה: האם ההסכם יקרב פתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני או ירחיק אותו סופית
עבור טראמפ שרץ לנשיאות בפעם השנייה ועבור ביבי שסוחב את תיקיו לבית השפט, אין ספק שההסכם מספק להם קצת חמצן