מישל קישקה

לפרקליטיו של ביבי יש אחלה חוש הומור: כל התביעות נגדו הושגו תוך עבירות על החוק ויש לבטל את כל המשפטים בתיקי האלף. ביבי סומן כמטרה על ידי כל הגורמים, קרי המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות החוק, כולם תפרו לו חליפה שתתאים למטרתם. ביבי הוא הקורבן והעם כפוי הטובה שוב אשם
על השופטים לגלגל את הפרקליטים החצופים שממילא לא יקבלו אגורה שחוקה מכיסו של לקוחם, בכל המדרגות של הבניין בצלאח א-דין

שבוע האיור המסורתי מתקיים השנה במתכונת שונה בשל מגבלות הקורונה. יובל סער ועידית שילוח, המארגנים, החליטו להפוך אותו לפסטיבל האיור והוא יתקיים במשך חודש. כך יוכל קהל חובבי האיור להנות משלל התערוכות המוצגות בתל אביב וביפו. עדיין לא ידוע מה יהיו ההנחיות של משרד הבריאות לגבי ביקורים בקפסולות ויש לעקוב אחריהן בתקשורת
השנה אני מציג שתי תערוכות: האחת כאוצר, עם עבודות של בוגרי בצלאל מהמחלקה לתקשורת חזותית אשר זכו בפרס קרטס לקומיקס בשבע השנים האחרונות, מאז ייסודו של הפרס. והשנייה כיוצר, תערוכה אישית בשם ״איורים לפני מגפת הפוליטיקלי קורקט״, בה אני מציג איורים וקריקטורות שפורסמו בעיתונות בשנות ה-80 וה-90, שנים שבהן הייתה רוח רעננה של חופש ביטוי. חלק גדול מהאיורים לא היו מתפרסמים, לדאבוני הרב, בעיתונים של היום
הפרטים מופיעים בפוסטרים המצורפים
הנה קישור לפסטיבל כולו
https://www.illustrationweek.co.il/exhibitions

ספר ילדים חדש של מאיר שלו בעם עובד בשיתוף פעולה ראשון בינינו הושק השבוע. אספר על הספר עצמו בפעם אחרת וכרגע מצרף קישור לראיון משותף בידיעות אחרונות של היום, מוסף 24 שעות

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5851085,00.html
וצילום שער מקסים של אביגיל עוזי

יש נשיאים יודעים רק לצייץ ויש נשיאים שיודעים לכתוב
ספרו של אובמה הוא אירוע גלובלי עם צאתו לאור

ב-13 בנבומבר 2015 בוצעה שרשרת של פיגועי טרור איסלמיסטים בבירת צרפת אשר שיאה היה הטבח במועדון הבטקלאן. מניין ההרוגים עמד על 130 ומניין הפצועים על 413. לילה מסויט, גהנום על פני האדמה
באותו ערב, זמן רב לפני שהתקשורת יכלה לדווח על היקף הטבח, ערוצי הטלויזיה שידרו מפה של פריז ועליה סומן מסע ההרג של הטרוריסטים. זה נתן לי את הרעיון לציור הראשון. קריקטוריסט חייב להגיב גם כשנדמה שאי אפשר
למחרת כמניין הקורבנות נודע רציתי להגיב בציור חדש, מועדכן. שבועות אחדים לפני כן הייתי לפריז וחזרתי עם מראות השלכת האדומה, צבעי הסתיו האירופי שהכרתי בילדותי. זה נתן לי את הכיוון לציור השני. לדבר על המוות בלי להראות אותו בצורה מפורשת
חשוב לציין שבצרפתית, עלי שלכת אומרים עלים מתים, דוגמת השיר של איב מונטאן
Les feuilles mortes se ramassent à la pelle

סאיב עריאקת הלך היום לעולמו בבית חולים הדסה בגיל 65 מסיבוכי קורונה. לכל הטוענים ש״אין פרטנר״ בצד הפלסטיני, אני רוצה להודיע שפרטנר אחד מת היום
ואני שואל את אותם הטוענים אם יש אצלנו פרטנר
שאלה רטורית אמנם כי אני יודע את התשובה

זה לא שמחה לאיד, אבל אני חושב שאי-בחירתו של טראמפ לקדנציה שנייה היא אנחה רווחה ענקית לא רק לאמריקה אלא לעולם כולו
זו דעתי ואני תומך בה

התאריך שחקוק לי בזכרון הוא ה-4 בנובמבר 1995, לא התאריך העברי. לכן אני מעלה פעם נוספת את הקריקטורה שציירתי בשבוע שעבר. ציירתי אותה לפני שהתקיים טקס האזכרה ליצחק רבין בכנסת, לפני שביבי נשא את דבריו בנאום שבו דיבר רק על עצמו כהרגלו, והעז ברוב חוצפתו ודמגוגיותו, בהתקרבנותו הסידרתית, במצח נחושה ובלי ניד עפעף, העז לטעון שיש איומים ממשיים על חייו ועל חיי בני ביתו. כל מי שעיניו בראשו הוא עד לניסיונו בלתי פוסק להשוות את ההסתה משמאל לזו מימין, את האלימות משמאל לזו מימין. כל הביביסטים המוסתים, הבייס, הגרעין הקשה, משוכנעים שאלה פני המציאות. אך הם חיים בעולם מקביל. יונה אברושמי, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר, אלאור עזריה חיפשתי בשמאל אך לא מצאתי. המחתרת היהודית, עוקרי עצי זית, מציתי מסגדים, מציתי בתי ערבים, מבצעי פעולות תג מחיר, חיפשתי בשמאל אך לא מצאתי. גינויים חריפים, חד משמעיים נגד מרססי גז חרדל לעבר מפגינים, נגד יורקים, נגד מקללים, נגד מאיימים ונגד מחטיפי מכות, חיפשתי בימין אך לא מצאתי. כמה ביבי דומה לטראמפ, פשוט מזעזע ומחריד
אני מעלה את הקריקטורה פעם נוספת כי אני מאוד מאוד מודאג מהאופן המגמתי, המוטה והחלקי שבו ההיסטוריה שלנו משוכתבת בספרי האזרחות של ילדינו ונכדנו . לא פלא שאחד משומרי הראש של יצחק רבין בליל הרצח בחר לעשות הסבה מקצועית ולהפוך למורה לאזרחות. אין לנו לאן להתקדם כמדינה וכעם אם הדור הצעיר יגדל על שקרים

עמיתות ועמיתים שלי, קריקטוריסטים בארצות הברית, מגייסים את עפרונותיהם כדי לנסות להחליף את השלטון בדרך דמוקרטית. סטיב ברודנר העלה מחדש את הקריקטורה החזקה והקשה שהוא צייר בבחירות הקודמות. הטיים מגזין החילף את הולגו שלו בשער כדי לנסות לשכנע את הבוחרים ללכת לקלפי. אין לי ספק שהתקווה של העיתונות השפויה של ארצות הברית היא החלפת הדייר בבית הלבן
אני מכיר עוד מדינה שבה רבים וטובים היו רוצים להחליף את השלטון
רוציםרמז?

שמעון פרס היה אומר: סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם, אבל לא כדאי לשתות
והוא דיבר מניסיונו האישי העשיר
אישית אני מייחל לעם האמריקאי ולעולם כולו שטראמפ לא ייבחר בפעם השניה, שהפעם הראשונה תהיה גם האחרונה