Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוגוסט, 2010

Tarbut Ariel

עולם התיאטרון אף פעם לא ביטא בצורה חדה יותר את מה שעובר על החברה הישראלית כולה. מי שאמר לפני ארבעים שנה שהכיבוש משחיט צדק, רק שאף אחד לא היה מסוגל לשמוע ולראות. שחקנים- אזרחים בעלי דעות, עמדות ומצפון- מוכנים לומר בקול רם וברור דברים שלא נעים לשמוע. קולות של קוזאק נגזל בימין קוראים לזה חרם כדי להפוך עכבר להר. ביבי עם רגלו האחת במטוס בדרכו לוושינגטון מיהר לגנות. אם יש לו זמן לטפל בשאלה זו, כנראה שמצבנו מצויין, שכבר פתרנו את בעיות הליבה, שכבר קבענו גבולות בטוחים ובני-קיימא לשתי מדינות לשני עמים.
הבוקר קיבלתי עצומה וחתמתי עליה. כי אי-אפשר לעמוד מן הצד. על כל אחד חלה הזכות הדמוקרטית לנקוט עמדה, זכות שהיא גם חובה

עצומת תמיכה בשחקני הקאמרי המסרבים להופיע באריאל

לאורך העשור האחרון, ולאור החסרון במנהיגים אמיצים שינהיגו אותו, הלך השמאל ושקע תחת הדורסנות של הימין

הילדים שגדלו בזמן הזה כבר שכחו שלא לפני הרבה זמן הייתה דרך אחרת שהיא לא דרך המלחמה והכיבוש

"שמאלני" נהפך לקללה, וכל מי שהיה ועודנו מוטרד מהמצב בשטחים ומהשחתת המוסר הישראלי, נאלץ להוריד ראשו

והנה באה קבוצה אמיצה של שחקי הקאמרי, ציונים אמיתיים שרוצים את טובת המדינה ואת הבטחת עתיד ילדינו, ועשתה מעשה – הם מסרבים להופיע באריאל

הם ידעו את הלך הרוח בישראל, וידעו שיחטפו מכל הכיוונים

ובכן, היום אנחנו אומרים להם

גם אנחנו איתכם! היו חזקים ואל תתקפלו אל מול האיומים

Read Full Post »

Herzl wants Peace

זה זמן רב אני רוצה להתייחס להצהרותיה ולפעולותיה של תנועת אם תרצו. בחרתי להתאפק כי פרסום שלילי גם הוא פרסום. ובכל זאת.
אני דוקא רוצה לתקוף את הפן העיצובי-מיתוגי. קודם כל השם. הקופירייטר הערמומי עשה עבודה מצויינת כש"גנב" חצי משפט מהרצל. לו הרצל היה איתנו, סביר להניח שלא היה תובע אותם על הפרת זכויות יוצרים. הוא היה כועס אבל היה מתאפק. גם הוא הבין שפרסום שלילי הוא פרסום. באשר לעיצוב של הלוגו אם תרצו, הוא בנוי משילוב של פונט מסורתי ופונט מודרני, פרנקריהל וחיים. השילוב הזה הומצא ב-1978 על ידי המעצב זוכה פרס ישראל דוד טרטקובר שעיצב את צמד המילים שלום עכשיו, כשנולדה התנועה עם בואו של אנואר אל-סעדת לכנסת. צמד המילים נקלט במהירות הבזק והעיצוב הוטמע בין רגע. עבודת עיצוב ומיתוג נפלאה. המילה "שלום" בפונט מסורתי קורן, כמו תפילה עתיקה, והמילה "עכשיו" בפונט חיים המרובע חסר התיפיפות, כבד, ואדום ועוצמתי כמו צעקה, כמו דרישה. טרטקובר החייה את הפונט המסורתי היפה קורן כבר בעיצוב הפוסטר הרשמי של יום העצמאות השלושים. על רקע שמיים מעוננים התנוססה המילה שלום בפונט קורן כשה"למד" צבועה בזהב. הזמנים היו זמני פוסט-מלחמת יום כיפור, פוסט-מהפך עם הליכוד בשלטון. טרטקובר כנראה לא היה מוכן נפשית לעצב משהו הירואי או ציוני נאיבי כנהוג בכרזות העצמאות. הוא הביע תקווה שרבים הזדהו איתה. בזכות עבודתו קורן נקשרה לשלום, והסטיקר של רצח רבין, עם "שלום, חבר.", מילות הפרידה של ביל קלינטון, גם הוא עוצב בקורן. גם טרטה לא יתבע את אם תרצו. הוא אינטליגנטי מדי ויודע גם יודע שפרסום שלילי הוא פרסום. אבל לי חשוב שקוראי הבלוג הזה ידעו מאיפה "נגנב" הקונספט העיצובי של התנועה. על רדיפתה את הקרן החדשה ועל דרישתה לגרש מרצים שמאלניים ממוסדות להשכלה גבוהה לא אדבר עכשיו. המטיף האוונגליסטי האמריקאי ג'ון הייגי עשה זאת טוב ממני

Read Full Post »

Gilad Shalit

יום הולדת חמישי עובר על גלעד שליט בשבי החמאס בעזה. באוהל המחאה בירושלים יושבים אביבה ונעם ממש מתחת לחלונותיו של ביבי. ביבי יודע מה המחיר שצריך לשלם כדי שמשפחת שליט תוכל להרים את גלעד על כיסא וכדי שכולנו נוכל להרים את משפחת שליט על כיסא ולשיר במקהלה עליזה. המחיר לא השתנה. הוא אותו המחיר שננקב לפני אלף חמש מאות עשרים ושלושה ימים. כמה מכתבים יצטרך סבא צבי עוד לכתוב לביבי, כמה צעידות תצטרך משפחת שליט עוד לצעוד, כמה סטיקרים נצטרך עוד להדביק, כמה פעמים תצטרך יעל דן עוד להשמיע את שירו הנוגה של אביב גפן, כמה עופרות יצוקות צה"ל עוד יצטרך לשפוך על עזה, עד שהממשלה תחליט את ההחלטה האחת והיחידה שיש להחליט

Read Full Post »

עצה ידידותית למורה: את צריכה לקשור אותם לכיסא, לא להרשות להם לצאת להפסקה ואפילו לא לשירותים, עד שיסתדרו ביניהם ויתנהגו יפה. ויפה שעה אחת קודם

Read Full Post »

Galant

Read Full Post »

בפסטיבל אנימיקס בתל-אביב, היה לי העונג והכבוד לארח את מורדילו פעמיים בראיון פומבי. שאלת הג'ירף עולה מן הקהל בכל פעם מחדש. האנשים מסוקרנים לדעת מאיפה היא צצה ומדוע וכיצד החיה המיוחדת תפסה מקום מרכזי ביצירתו. יש לכך תשובה מרתקת. ראשית הוא אוהב את החיה בגלל יופיה המיוחד, הליכתה האצילית, ריצתה האלגנטית, פרוותה המעוצבת. באותה נשימה הוא חושב שהיא החיה המגוחכת ביותר כשהיא מתכופפת לשתות. בפעם הראשונה שהוא שילב אותה בקריקטורה, אשתו התלהבה כל כך שהוא החליט לעשות בה שימוש נרחב. כך היא הפכה לחיית המחמד שלו . הג'ירף הוא ללא ספק אלטר-אגו שלו. כאשר מורדילו חותם הקדשה, הוא תמיד בוחר לצייר ג'ירף. ובציור היא מתבוננת בנו ממרום צווארה, מופתעת משהו, ושואלת. לא פעם יש לי הרגשה שמבטה הוא במטו שלו. שכך מתבונן עלינו מורדילו. עלינו ועל העולם כולו. מופתע משהו, ושואל

Read Full Post »

Hassan Karimzadeh

העמית האיראני שלי, חסאן קארימזאדה, פרסם כתבה בעיתון "שארג" היוצא לאור בטהרן, על קריקטורות שפורסמו בעולם על המונדיאל. הוא ביקש לפרסם כמה מהעבודות שציירתי והסכמתי בשמחה, כמובן. חסאן נמנה בין המאיירים הבולטים והמוכשרים באיראן. הוא מצטיין גם כקריקטוריסט וכמעצב גרפי. רק שאין לו הרבה הזדמנויות לצייר קריקטורות פוליטיות בארצו. בעבר נענש קשות על קריקטורה תמימה שנחשבה לפוגענית בעיני השלטון. הוא נידון וחמישים מלקות ולעשר שנות מאסר, מתוכן ריצה שנתיים ושוחרר בזכות ההתערבות של הארגון הבינלאומי עורכי דין ללא גבולות. הקלידו את שמו בגוגל וראו איזה יופי של עבודות הוא יוצר. אני מצרף פי.די.אף של עמוד העיתון

Read Full Post »

מאז שראיתי את איחש פישר של חנוך לוין בקאמרי, הוא נמצא אצלי בראש. לפני ימים אחדים נזכרתי שפעם איירתי עבור ידיעות אחרונות טקסט מצחיק נורא שכתב על ויכוח שמתקיים באולפן טלויזיה בין כרטיסן (של "דן") לבין קופאי של קולנוע. הטקסט מופיע בספרו הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים. הבוקר ביקשתי מעליזה לוי, איתה עבדתי בעבר בעיתון, שתעזור לי לאתר את הסיפור שפורסם ב-1994. תוך דקות אחדות הגיע  הפי.די.אף. האיור הצבעוני המקורי יוצג בתערוכה שאפתח בסינמטק ירושלים ב-3 לספטמבר.התערוכה סינמה קישקה תציג איורים וקריקטורות בנושא קולנוע ואדווח כאן בהרחבה בהמשך

Read Full Post »

Read Full Post »

Mordillo

פסטיבל הקומיקס, הקריקטורה והאנימציה בסינמטק תל-אביב חוגג עשור! אז ראשית,  מזל טוב! ואם לא די בכך, נופל בחלקנו מזל גדול השנה: יש דובדבן על הקצפת, בדמות  אורח כבוד ושמו מורדיו (ולא "מורדילו"). אמן ארגנטינאי שעשה קריירה בינלאומית מרשימה ביותר גם במולדתו, גם בארצות הברית, גם בספרד וגם בצרפת. איוריו ההומוריסטיים מוכרים בכל העולם, סגנונו העגול והצבעוני הפך מזמן למותג, דורות של מאיירים, ואני כולל את עצמי ביניהם,  גדלו על ברכיו. אני אומר דורות כי האיש בן 78 וידו עוד נטוייה. יהיה לי התענוג לשוחח אתו בארבע עיניים על דרכו המקצועית , בתוספת כמה מאות עיניים של הקהל.
אני לא יכול להעיד על עצמי שהושפעתי ממנו, אבל תמיד עקבתי בעניין אחרי יצירתו הענפה, אחרי ההומור האוניברסלי שלו, אחרי השפה הגרפית האסתטית, המדוייקת, הגרוטסקית והנקייה שלו. במקביל אליו פעלו באותן שנים באירופה אמנים נוספים שהיו לי למורי דרך. כשהתחלתי לצייר את הפוסטרים הקישאיים הצפופים, כולם היו מורי ומכל מלמדי השכלתי. כולם צרפתיים וקוראים להם
Dubout, Calvo, Blachon, Loup
המפגש עם מורדיו הינו סגירת מעגל גדול ויפה עבורי
ועל כן, תודה לפסטיבל, לניסים חזקיהו ולגלית ברסקי

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: