מישל קישקה

דניאלה זכתה השבוע בפרס דוש לקריקטורה, פרס יוקרתי וייחודי, הקרוי שעל שמו של דוש, האבא האגדי של
שרוליק האגדי
למתעניינים חומר רב על דניאלה בגוגל, אך מה שלא תמצאו שם זו העובדה שדניאלה הייתה (בעבר הרחוק) סטודנטית שלי בבצלאל, באחד המחזורים המיוחדים של המחלקה לעיצוב גרפי, שמנה בין היתר את רותו מודן, ירמי פינקוס, עדי שטרן, מרב סלומון, תמי קרוון ועוד
דניאלה הייתה כבר אז מיוחדת, קצת מורדת בלשון המעטה, מאוד מוכשרת, בעלת אישיות חזקה, קצת חסרת בטחון
אני עוקב בעניין רב אחרי התפתחותה, אחרי מה שקרוי הקריירה שלה
במקרה שלה הקריירה היא החיים שלה עצמם. כל חייה פרוסים לנגד עינינו: משפחתה, דעותיה, מחשבותיה
אצלה האישי הוא הפוליטי
עבודתה, יצירתה וכתיבתה הולכות ומשתבחות עם השנים
דניאלה היא הבטחה שקוימה וממשיכה להתקיים יום יום
היה לי העונג והכבוד לגלם את עצמי בתפקיד אורח קטן באחד הפרקים של יום האם
היה לי הכבוד להעניק לה את הפרס ביום ראשון האחרון יחד עם רון חולדאי, זהר שביט ומיקי גרדוש, בנו של דוש המנוח
אני רואה בה מעין גלגול, מעין דגם משודרג של פרידל שטרן המנוחה, שגילתה אומץ רב ומקוריות יוצאת דופן בקריקטורות וקומיקסים שפירסמה כאן, אי-שם בתקופת האבן, בין שנות החמישים ושנות האלפיים
כמוה היא חתרנית, פרובוקטיבית, חריפה, ביקורתית, נשכנית, ידענית וחדשנית
רק שבמאה ה-21 אפשר ללכת יותר רחוק כי מתחילים מראף גבוה יותר: הראף שקבעה פרידל
מזל טוב דניאלה

Read Full Post »