Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for ינואר, 2011

ביום חמישי הקרוב יתקיים במוזיאון לקריקטורה ולקומיקס בחולון רב-שיח על מצב הקריקטורה בארץ
חמישה מחשובי הקריקטוריסטים הפוליטיים שלנו ידונו על עבודתם ותפישת עולמם
הזדמנות לרכז לדיון מקצועי ואישי את החמישייה הפותחת של התחום היא נדירה עד כדי  חד-פעמית. הם מייצגים חתך רחב של דורות ושל סגנונות ומגוון עשיר של דעות. עבודותיהם מתפרסמות בעיתונות המובילה וחשופה יום יום למאות אלפי קוראים וגולשים
הקריקטוריסטים שנחשבים לאנשי יצירה שעבודתם אמורה לדבר בעד עצמה, יוכיחו לכם שהם גם יודעים לדבר אם רק דוחפים להם מיקרופון מול הפרצוף. הם יוכיחו לכם שאפשר לא להסכים בצורה מתורבתת
בואו לשמוע ואולי גם להשמיע

Read Full Post »

המהפכה בטוניסיה וזו המרחשת לנגד עינינו במצרים כבר זכו לכינוי סייבר-מהפכה.  האינטרנט, הרשתות החברתיות והסלולריים היו לערוצי הגיוס והתסיסה של ההמונים. הם שימשו כלי תקשורת לכל דבר אל העולם החיצוני בהיעדר סיקור ממשלתי-ממלכתי. כל אזרח הוא עיתונאי. כל מיסרון הוא קריאת קרב. כל טוויט הוא קול קורא. כל פיקסל הוא עדות. כל רינגטון הוא אזעקה

Read Full Post »

Guy Morad

גיא מורד, אמן אהוב עלי, הצליח לעשות שלושה דברים בו זמנית: גם להתעצבן, גם להתאפס על עצמו וגם ליצור קריקטורה מצויינת על המהלך האחרון של ברק. ביבי מרכיב אותו על האופנוע ומזנק בספיד היסטרי כשברק מנפץ לרסיסים ולאור יום את חלון הראווה של העבודה, עם רובה גליל מקוצר שאו נגנב מבסיס צה"ל, או נקנה בעולם התחתון. בחלון הראווה שוכב פורטרט ממוסגר אחרון של בן גוריון, המסמל את אובדן הדרך של ברק. גיא לועג לברק על כך שהוא העיז להשוות את עצמו לבן גוריון  כשיצא ל"עצמאות". איזו חוצפה. איזה חוסר צניעות. וגיא תפס את כל המורכבות הזו בציור אחד "פשוט" ומתוחכם. ההשוואה של ביבי את ברק לזוג פרחחים, לפושטקים המטילים אימה על שכונה היא נשכנית וחריפה. זוהי קריקטורה במיטבה. עם אמירה בוטה, לעג, כעס, ביקורתיות והומור

Read Full Post »

חממה לגידול תולעים, פרי שיתוף פעולה מדעי מתקדם בין ישראל וארצות הברית, הוחדרה בהצלחה לטהרן
צוייר עבור "עיננים" בנושא ריגול

Read Full Post »

Le Monde

הקריקטורה שציירתי על המהפכת היסמין בטוניסיה, היום בעיתון הצרפתי המוביל לה מונד

Read Full Post »

Wikipedia X 10

בעידן התרום-סלולרי ידעתי בעל פה את כל מספרי הטלפון : משפחה, חברים, לקוחות, רשויות, מכולת, מוניות, צבא, רופא משפחה, מה לא. מאז שהתמלא הזכרון של הנייד, התרוקן זכרוני שלי במן פעולת כלים שלובים שלילית. אני אפילו לא זוכר בעל פה את מספרי הטלפון של ילדי. לאבד את הנייד, או סתם לא לזכור איפה הנחתי אותו, או סתם לשכוח להטעין אותו,  זה כמו להיות חולה באמנזיה קשה. נכות של ממש. אותו דבר קורה עם וויקיפדיה ועם העובדה שמחשב נמצא תמיד בהישג יד: לא זוכר תאריכים, שמות של אישים, הגדרות של ידע כללי, תשובות לשאלות טריוויה למתחילילם, אירועים, מלחמות, ערי בירה, איות של מילים,… גם ריבים וויכוחים לא מצליחים להתלהט בבית, כי מיד וויקיפדיה נותן את התשובה לשאלה כמו מי שיחקה לצד מי ובאיזה סרט, מתי נחתם הסכם השלום עם לא חשוב מי, באיזו שנה כתב דרווין את תיאוריית המינים, מי ניצח בריצת מאה מטר באולימפידת לא חשוב איזו. הסלולרים, מנועי החיפוש, מאגרי המידע, ממיסים לי את המוח שהיה נראה ממילא כמו מסטיק בזוקה ועכשיו הוא גם נראה לעוס ונוזלי. אז יום הולדת שמח וויקיפדיה ולהתראות בעשור הבא

Read Full Post »

TUCSON

מה שהתרחש בטוסון (אריזונה) זה מה שקורה כשמערבבים גזענות ושנאה עיוורת, עם סגידה חולנית למפלגה הנאצית, עם נאומי הסתה של מסיבות תה למיניהן, עם דחייה משירות צבאי על סעיף פסיכיאטרי, עם כלי נשק במכירה חופשית לכל דורש. התערובת יוצאת עם ריח של רצח, צבע של דם וטעם של טירוף

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: