מישל קישקה

גיא מורד, אמן אהוב עלי, הצליח לעשות שלושה דברים בו זמנית: גם להתעצבן, גם להתאפס על עצמו וגם ליצור קריקטורה מצויינת על המהלך האחרון של ברק. ביבי מרכיב אותו על האופנוע ומזנק בספיד היסטרי כשברק מנפץ לרסיסים ולאור יום את חלון הראווה של העבודה, עם רובה גליל מקוצר שאו נגנב מבסיס צה"ל, או נקנה בעולם התחתון. בחלון הראווה שוכב פורטרט ממוסגר אחרון של בן גוריון, המסמל את אובדן הדרך של ברק. גיא לועג לברק על כך שהוא העיז להשוות את עצמו לבן גוריון  כשיצא ל"עצמאות". איזו חוצפה. איזה חוסר צניעות. וגיא תפס את כל המורכבות הזו בציור אחד "פשוט" ומתוחכם. ההשוואה של ביבי את ברק לזוג פרחחים, לפושטקים המטילים אימה על שכונה היא נשכנית וחריפה. זוהי קריקטורה במיטבה. עם אמירה בוטה, לעג, כעס, ביקורתיות והומור