Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for יולי, 2011

Joe Kubert

בעיצומו של הקיץ תיפתח במוזיאון לקריקטורה ולקומיקס בחולון, תערוכה מקיפה, על כל חללי המוזיאון, של אמן הקומיקס האמריקאי הותיק, ג'ו קיוברט. יחד עמו יציג גם בנו אדם. מאחורי ג'ו קיוברט קריירה ענפה של יצירת קומיקסים בנוסח גיבורי-העל הקלאסיים. בשנים האחרונות הוא הקדיש את עשייתו לושורשים היהודיים שלו ושל משפחתו שהיגרה לארצות הברית לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הרומן הגרפי שלו "יוסל" יצא לאור ב-2006. הספר מגולל את סיפור חייו הקצרים של נער בגטו ורשה בתקופת המרד. הנער מצייר קריקטורות של קצינים נאצים, אך לא אגלה יותר כדי לא לחבל בחווית הקריאה והגילוי. הספר מאוד מפתיע: הוא חורג מ"פס הייצור" המסחרי של המיין סטרים, ופורסם בצורה הגולמית שלו. זאת אומרת שקיוברט פירסם את רישומי העפרון שהכין לקראת הספר ולא צייר גירסה סופית בדיו. צעד נועז ואפילו מהפכני. שוק הקומיקס האמריקאי הקלאסי רגיל לרישומי דיו עשויים במקצועניות טכנית גבוהה, עם קווי קונטור מודגשים, צללים וקיוקווים. טכניקה זו כמוה כתו תקן של התעשייה. רישומי העפרון מפיחים בספר אווירה של יומן אישי ושל מסמך כמו-תיעודי ומשרים עליו אמינות יוצאת דופן. הסיפור הוא פיקציה שכולה מבוססת על רקע היסטורי אמיתי. קיוברט הוא סטורי-טלר בחסד עליון, ואני ממליץ לכם בחום לקרוא אותו. הוא מרגש ומתעתע
דורית מאיה גור, יו"רית אק"י, אחראית להבאתם של התערוכה ושל קיוברט ובנו לארץ. הביקור בתערוכה חובה. קהל  אוהבי הקומיקס, קוראים ויוצרים כאחד, ימצא בה מקור להשראה, התרוממות רוח ואתגר. המוזיאון בחולון משקיע בכל המהלך עבודה מקצועית ומשאבים רבים, ובכך ממקם את עצמו גבוה מאוד במפה העולמית. תערוכת קיוברט תהיה ללא ספק אבן דרך משמעותית בתולדותיו

Read Full Post »

Meir Shalev

בכל סוף שבוע אני מתענג על המאמר הפובליציסטי של מאיר שלו במוסף של ידיעות
הוא מצליח לנסח בעברית משובחת את מה שעל לבי, והפעם יותר מתמיד
הוא מבטא את דעותיו ללא מורא ובהומור שנון העוטפף את כאבו וצעקתו בחן ובכאילו קלילות
תודה מאיר

Read Full Post »

חנות קטנה ומטריפה, פרס ענק

Read Full Post »

Boycott 2

חברי שי צ'רקה מראה שלחרם שני צדדים. שימו לב שלפעיל השלום הבעה שונה בכל עין. עין אחת מסתכלת בצורה שלווה על הזכות הדמוקרטית להחרים תוצרת של יהודים מהשטחים, והעין השנייה כועסת על פלג מסויים בימין הדתי הקורא שלא להשכיר דירות לערבים בצפת. גם הפה מחייך בצד אחד וכעוס בצד השני. שי מנסה להציג תמונה מאוזנת ואני מעריך זאת. רק שיש הבדל בין חרם צרכני כלכלי כמחאה על המשך הכיבוש, לבין אפליה גזענית ואלימה שיש לעקור אותה מן היהדות אחת ולתמיד

 

Read Full Post »

Anti-Boycott Law

תודה לחברי גיא שמצליח לבטאות בחן ובהומור את תחושת הגועל שחש הציבור השפוי
 

Read Full Post »

Dov Halbertal

בחופשה אני לא מצייר קריקטורות, לכן אני מפרסם מאמר זה שבן דודי יהשוע שלח אלי. תודה יהושע 

דב הלברטל | כן, להפריד

כאדם דתי חרדי אני עומד לכתוב דברים חריפים, אבל איני יכול שלא לכותבם, מתוך תחושה שהגיע הזמן לשינוי רדיקלי. לצערי, איאלץ להתמקד בחסרונות ובכישלונות ולא לעסוק ביתרונות ובהישגים. כשם שהכיבוש משחית – כפי שמודים גם אלו הרואים צורך בכיבוש – כך הפוליטיקה משחיתה את הדת. החיבור בין הפוליטיקה לדת הוא מעגל חוזר של פגיעה מוסרית ושנאת אחים. הממסד הדתי משחית את מרקם המדינה והמדינה משחיתה את רקמת הדת, וחוזר חלילה. הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה. 

איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני – הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון – שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שציבור חילוני יממן את הבזים לערכיו. 

הפתרון שאני מציע הוא לטובת הדת יותר מאשר לטובת המדינה. איני רוצה להשתייך לחברה כופה. איני רוצה להשתייך לחברה שיש בה המסיתים לגזענות, ואיני רוצה להשתייך לחברה דתית כפוית טובה. כיווני מחשבה מעוותים אינם חלק מההלכה היהודית ומקורם בפרשנות מעוותת, הנובעת בעיקרה מהחיבור המאוס שבין הפוליטיקה, הממסד והדת. הקהילה היהודית בארצות הברית לא תעז לחסום רחובות ולפגוע בשוטרים בגלל פתיחת קניון בשבת. שם בוודאי לא ייצאו בעצומת רבנים הקוראת שלא למכור ולא להשכיר בתים לנוכרים. 

הגיע הזמן לומר די: די למפלגות הדתיות; די לתופעה המבישה של התעסקות בתקציבים לצרכים עצמיים ובהתעלמות מהמדינה ומהעולם; די להשחתה המוסרית והאסתטית של הדת, די לכפיית חוקים על ציבור שאינו מאמין בהם. 

בפרפראזה על נאומו של מרטין לותר קינג, אומר שיש לי חלום: יש לי חלום לניתוק הפוליטיקה מהדת; יש לי חלום שילד חילוני ילמד את מקורות היהדות מתוך אהבה, ולא מחשש מוצדק לתוצאות המשתקפות בחלון הראווה של הממסד הדתי; יש לי חלום להשתייך לחברה דתית חרדית מתונה ורחבת אופקים, שסיסמתה "חיה ותן לחיות". 

לעתים נדמה, שתודעתה של החברה הדתית החרדית מתעצבת מתוך תחושה של נרדפות. נראה כי תחושה זאת מעניקה לה את הגדרתה ואת זכות קיומה, כאילו בראש סדר היום של הנשיא ברק אובמה או של בית המשפט העליון עומדת השאלה כיצד למגר את היהדות הדתית. מה הפלא שעם תודעה חברתית כזאת פורחות אנטישמיות ושנאת יהודים? מה היינו אנחנו חושבים על כת דתית מתנשאת, מרוכזת בעצמה, שרואה בעצמה אור לאחרים אך זורעת מחלוקת ובידול? 

יש לאפשר לכל אחד, יהודי או גוי, לחיות לפי אמונתו מתוך שוויון אזרחי ומתוך הכרה אמיתית בזכויות האנושיות הנתונות לכל בני האדם שנבראו בצלם אלוקים. דבר אחד ברור, אין אופציה גרועה יותר מהחיבור בין דת לפוליטיקה. 

הכותב הוא מרצה למשפט עברי והיה בעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל

Read Full Post »

חברי מושיק הוא חתן פרס דוש לקריקטורה לשנת 2011. הוא חורש את שדה הקריקטורה הישראלית למעלה משלושים שנה, עוקר עשבים שוטים, מרסס מזיקים וזורע חן וחכמה, כשידו האחת על המחרשה וידו השנייה על הלב. הייתי עוקב בעניין רב אחרי עבודותיו ב"דבר" וב"כותרת ראשית" שנים לפני שיצאתי לזרוע בואתו שדה. מושיק, איש מוכשר, צנוע ונעים הליכות, הוא קיבוצניק סוציאליסטי מהזן הנדיר והנכחד והוא מוכיח שיין טוב משתבח עם השנים

Read Full Post »

Noam Nadav

חברי נעם נדב שכל את אביו בשבוע שעבר
נזכרתי שנעם צייר אותו בחוברת "ילדות" שהוציאה לאור קרן קרב לפני שנתיים
בקומיקס שיצר סיפר נעם על היום בו הושמעה צפירה בירושלים במלחמת ששת הימים, ואבא בא לקחת אותו מבית הספר, לבוש מדי צבא וחבוש קסדה בריטית, כדי להביאו הביתה
בספר האחרון שאייר נעם, שירי המגילה מאת איציק מאנגר, צייר נעם את אחד הגיבורים, מרדכי השתדלן, בדמות אביו מרדכי נדב

Read Full Post »

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: