Feeds:
פוסטים
תגובות

שי צ׳רקה, שעל אף מראהו הנערי הנצחי, נמנה עם וותיקי הקומיקס והקריקטורה הישראלית, כמעט דינוזאור, יקבל את פרס יקיר אנימיקס בטקס פתיחת הפסטיבל מחר
ברכות לחברי ועמיתי שי והמשך עשייה פורה ומפרה
Shay Charka 2019

הנה זה קורה בשנה ה-19 ברציפות, יותר משיאו האישי של ביבי! פסטיבל אנמימיקס יוצא לדרך השבוע. אז לכל חובבי הדברים החשובים באמת בחיים, קרי קונמיקס, קריקטורה ואנימציה, אסור להחמיץ
הנה קישור לאתר
http://www.animixfest.co.il
אשתתף בשולשה מפגשים בשבת ה-3 באוגוסט
בשעה 17.30: פה קבור הכלב, פנל מומחים על המחלוקת סביב הקריקטורה של ביבי וטראמפ בניו יורקר
בשעה 19.30: למה מי מד, על סגירתו של מד מגזין האגדי, בהגשת ניר מולד
בשעה 20.30: פלאפל עם חריף, על הרומן הגרפי החדש שלי
כל הפרטים באתר של הפסטיבל
Animix NYTAnimix MAD

Animix Falafel

ברומן הגרפי החדש שלי ״פלאפל עם חריף״ שייצא לאור בספטמבר בהוצאת מודן, אני מספר שביולי 1969 הגעתי ארצה לראשונה, למחנה קיץ של השומר הצעיר, כשבאותו זמן צעד ארמצרונג על הירח. צעד היסטורי, גם לאדם וגם לי
Moon 1969

המרה

פוסט שהעלה דוד קישקה שיודע לשחק עם המילים כמיטב המסורת המשפחתית
David

אני בכלל ממליץ ללחובבי קולינריה, גסטרונומיה והיסטוריה לבקר בדף הפייסבוק שלו
https://www.facebook.com/people/David-Kichka/100011726467379

לפני חודשיים פרצה המחלוקת בעקבות פרסום הקריקטורה של אנטוניו בניו יורק טיימס שבעקבותיה החליט העיתון באומללות מצערת, להפסיק לפרסם קריקטורות פוליטיות. כתבתי על כך באריכות בבלוג ולא אחזור כאן על כל הפרטים. אני מעלה את הקריקטורה שציירתי החודש עבור הירחון הבלגי שבו אני מפרסם מזה עשרים שנה
לצייר ולפרסם קריקטורות הפך לאקט של התנגדות
New York Times eng

Bye bye Mad!

אני אמנם פרנקופוני אבל כחובב קומיקס מושבע קראתי גם את מד מגזין, הדבר הטוב ביותר שקרה לקומיקס האמריקאי בשנות נעוריי. ירחון סאטירי, מלא הומור יהודי ניו יורקי, לועג לתרבות האמריקאית, לקולנוע, לטלויזיה, לפרסומות, לאמריקן וויי אוף לייף שכבש את העולם בשנות השישים. את מד דוקא גיליתי באחד מביקורי בארץ כתייר בחנות הספרים שהייתה בקומת הקרקע של כלבו שלום בתל אביב. הפכתי לקורא נאמן, שכללתי את האנגלית וגם הושפעתי מהסגנון הריאליסטי-גרוטסקי ששלט בו. ההשפעה הזו התווספה להשפעות הצרפתו-בלגיות וזה הסגנון שאיתו הגעתי לבחינות כניסה בבצלאל ב-1974, שם אף אחד מהשופטים בוועדת הקבלה לא הכיר ולא הבין קומיקס
הגיבור, בעצם האנטי-גיבור, של המגזין, אלפרד ניומן שמו, התנוסס על כל השערים, עם הרווח בין השיניים, האזניים הגדולות, השיער הג,ינג,י ומבט של טמבל
את כל זה אני מספר כי מד הולך להוציא את גיליונו האחרון באוגוסט ויחד איתו ייסגר פרק בתרבות האמריקאית שלעולם לא יחזור
חלק מהצוות של מד גם יצר קומיקס עסיסי ומופלא, ליטל אנני פאני, במגזין למבוגרים פליי בוי המפורסם בשל צילום נערת אמצע בעירום, וזה נתן לי תירוץ נהדר לקנות אותו
סביר להניח שהקומיקס הזה לא היה מתפרסם היום בגלל אימת הפוליטיקלי קורקטנס
הנה מספר שמות מהיכל התהילה של מד
Harvey Kurtzman, Mort Drucker, Jack Davis, Will Elder, Al Jaffee, Sergio Aragones, Don Martin, Wally Wood,…
ב-1994 היה ניסיון להוציא מהדורה עברית למד. רותו מודן וירמי פינקוס היו מעורבים במיזם אך העיתון נסגר אחרי עשרה גיליונות. או שקהל הקוראים טרם הבשיל, או שהעיתון הקדים את זמנו כאן או שאולי לא התאים לתרבות המקומית. לשמחתי רותו הזמינה אצלי את איור השער של הגיליון הראשון. ציירתי את אלפרד ניומן בגירסה ישראלית ערסית
Mad Israeli Macho
Mad in hebrew copy

הקריקטורה שלי קיצונית, מוגזמת, מכלילה בצורה בוטה, מכתימה את משטרת ישראל כולה, לא מידתית ולא מאוזנת. אך כיצד לצייר כשגם המציאות היא כזו ואף גרועה יותר
לאורך השנים למשל, החרדים מפגינים על פי צו רבניהם, לפעמים באלימות שמסכנת את חיי השוטרים. לא זכור לי ששוטר שלף אקדח להגנה עצמית וירה! מעניין שבמקרה של אתיופי או ערבי הקוד ההתנהגותי שונה
אנשי העדה האתיופית ששמעתי בתקשורת אומרים שלא היה מתבצע ירי אם לא היה מדובר ב״שחור״. לצערי הרב הם צודקים. אנחנו חברה ככל חברה, גזענית, לא יותר ולא פחות מאחרות. לא אור לגויים, לא עם סגולה. עם ככל העמים
Police KKK

%d בלוגרים אהבו את זה: