Feeds:
פוסטים
תגובות

מפונקים בבורמה: אצלנו מתחוללת הפיכה שלטונית נגד הדמוקרטיה

עוד 48 יום לבחירות הרביעיות

מחנה אושוויץ שוחרר לפני 76 שנה ואנחנו לא מסוגלים להשתחרר ממנו. יתרה מזאת, אסור לנו להשתחרר מהצורך להבין את הנסיבות שהובילו שהובילו לטרגדיה האנושית הזו, מהצורך ללמוד וללמד אותה, מהעובדה שנותרנו כמעט בלי שורדים חיים שיכולים להעיד עדות אישית על האמת ההיסטורית. עלינו מוטלת החובה לספר לדורות הצעירים ולחנך לסובלנות, לאחוות עמים, לערכי השיוויון וכיבוד הזולת שהם יסודות הציוויליזציה
במוצאי שבת האחרון ראיין אותי קובי ברקאי בתוכניתו ״הידברות״ בכאן11
עיקר השיחה היה סביב ספרי ״הדור השני״ לקראת היום השואה הבינלאומי שמצויין היום

https://www.kan.org.il/radio/item.aspx?pid=193253
אני מודה לקובי על השאלות המאוד אישיות ועמוקות ועל ההזדמנות לחזור אל ספרי שיצא לאור ב-2012 עם הפרספקטיבה והתובנות של השנים שחלפו

Kobi Barkai

לארי קינג

לארי קינג היה בהחלט מלך הטוק שואו

סיכום ארבע שנות כהונה בציור אחד

Mea culpa

טראמפ עוזב (סוף סוף) את הבית הלבן אחרי ארבע השנים השחורות של שלטונו. הוא משאיר מאחוריו אמריקה מפולגת ושסועה, רוויית שנאות, חלשה, כושלת מול משבר הבריאות הקטלני של המאה, מסוממת מציוציו השקריים, חסרת אונים מול אתגרי העולם ועם דמוקרטיה מוחלשת וצולעת
אני מכה על חטא. מעלתי בתפקידי כקריקטוריסט! במשך ארבע שנים ציירתי אותו בלעגנות, ביקרתי אותו בחריפות, הראיתי אותו במערומיו, ועם כל המאמצים שהשקעתי הייתי רחוק מאוד מהמציאות. המציאות שטראמפ יצר עלתה על כל דימיון ובמבט לאחור מסתבר שהייתי רך מדי ונחמד מדי ושכל החצים שיריתי לעברו בקושי דגדגו אותו
זה מעלה בי לא מעט תהיות לגבי ייעודו וחובתו של הקריקטוריסט כפרשן ביקורתי של המציאות ולגבי גבולות חופש הביטוי. את הגבולות חייב הקריקטוריסט לקבוע, עליו לשים את הרף הכי גבוה בידיעה שזה אף פעם לא יהיה גבוה מספיק מול מעשיהם של פוליטיקאים ציניים וחסרי מצפון ערכי ומוסר

המיליארדר והמהמר

טוויטר וטראמפ

ללא מילים

ב-7, 8, 9 בינואר 2015 שלושה טרוריסטים איסלמיסטים ביצעו שרשרת של פיגועים רצחנייים בפריז. הם טבחו ב-12 אנשי מערכת של השבועון הסאטירי שארלי הבדו, רצחו שוטרת ורצחו ארבעה לקוחות יהודיים במינימרקט היפר כשר. בין נרצחי שארלי הבדו היו חמישה קריקטוריסטים, עמיתים וידידים שלי. בציור שלי היום אני מתייחד עם זכרם ושולח להם את תודתי על יצירתם האיכותית הנחוצה כאוויר לנשימה בכל דמוקרטיה שמכבדת את עצמה
הקריקטורה בצרפתית ובה אני שואל את הפקידה בתחנת המטרו איזה קו מגיע לחופשה ביטוי וכל שמות הקווים והתחנות שהיא נותנת לי נושאים את שמותיהם של עמיתי, דבר שהיה מאוד משמח אותי אילו היה קורה יום אחת

החבר הטוב ביותר של ביבי איבד את כל הבלמים, איבד כל שליטה עצמית אם בכלל הייתה לו ונותן דוגמה לתלמידו מבלפור

%d בלוגרים אהבו את זה: