מישל קישקה

הבוקר קראתי בהארץ שלרגל טקס האזכרה להרוגי האלטלנה, יצאה מודעה מטעם משרד הבטחון המכנה אותם נרצחי האלטלנה! פצע שלא הגליד לעולם נפער במלאו כיעורו. המנסח של המודעה אומר הלכה למעשה שאם הם נרצחו, אז מתנגדיהם היו רוצחים. אם כאלה הם פני הדברים, מישהו צריך לעשות בדק בית יסודי במשרד הבטחון. במילים אחרות, מי שקורא לבן גוריון, יגאל אלון ויצחק רבין רוצחים, ביחס לאחת הפרשות המעצבות של המדינה הצעירה, חייב לקבל נכשל בהבנת הנקרא בהיסטוריה וגם האזרחות. וספק אם הוא ראוי להיות עובד המשרד
ובעוד אנחנו מתעמתים כאן על שכתוב תולדותינו, יושבים בצרפת שני יוצרים לא יהודיים אשר הפכו את האירוע המכונן הזה לרקע לסיפור קומיקס מרתק. "מזק" הוא שמו של הקומיקס, פרי עטו של הסופר יאן ופרי מכחולו של האמן ג'וייאר. קומיקס קלאסי, מסופר ומצוייר במקצועיות מרשימה. מרגש לראות בו סצנות המתרחשות בתל אביב של 48, לראות קרבות אוויר בין חייל האוויר הצעיר שלנו וזה של מצרים, מרגש לראות חלוצים, ניצולי שואה, לחוות אקשן, יצרים וקצת ארוטיקה. למה אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. למה שלא נשתמש אנחנו, בסיפורים המדהימים של תולדותנו כדי להפוך אותם לקומיקס. מי ירים את הכפפה