מישל קישקה

מחדרי במלון ברלינאי, אני עוקב אחרי השידור הישיר של הטקס מאושוויץ ומחפש את פניו של אבי היושב בקהל בין בננו דוד ובן דודי סאשה
טקס בעל משמעות היסטורית, טקס שמבטיח שהזיכרון לא יימחק ויהווה בסיס לבניית חברה טובה יותר. בנוכחותם כל הניצולים ובני משפחתם מוכיחים
שהאידיאולוגיה הנאצית האנטישמית החולינית והמפלצתיתי נכשלה ולא תקום עוד
גרמניה שלאחר המלחמה הפכה עצמה למודל של תיקון ותקווה
שני צילומים: אבא שלי ושני חבריו הטובים, ז'אק ומקס, ב-1942 בבריסל, שבועות אחדים לפני שליחתם למחנות ההשמדה שמהם חזרו בדרך פלא
וצילום מאתמול: אבא עם בננו הבכור דוד ובן דודי סאשה