מישל קישקה

האשה הראשונה של תרבות הקולנוע בישראל, ליה ון ליר, הלכה לעולמה, בשיבה טובה אפשר להגיד, אם כי אנשי רוח ואמנות נשארים צעירים לעד ותמיד הולכים באיבם. אהבתי את ליה, את הברק בעיניה, את עקשנותה להיות נוכחת בכל סרט ובכל אירוע בסינמטק, את התלהבותה ללא גבולות, את אצילותה, את ההומור שלה, את ריח הלוונדר שליווה אותה
כן, את הלוונדר הייתה ליה קוטפת בגינתה כדי לחלק לאוהביה בשקיות בד עטורי פרחים. היא גם הפכה את צבע הלוונדר לסמל הלבוש שלה והקפידה על גרדרובה סגולה ופרחונית
ליה הייתה ללא ספק אשה בעלת סגולות רבות והיא תחסר לסינמטק, לעיר ולמדינה כולה
כשנפתח סינמטק ירושלים בבית אגרון ביום שישי של 1974, הלכנו עם אשתי לסרט שפתח את האירוע, הירושימה אהובתי
ליה פתחה את העיר הסגורה בשבת לשוחרי תרבות החילוניים אבל לא רק. היא פתחה את תרבות הקולנוע העולמי והמקומי לכל אוהבי האמנות השביעית
ציירתי אותה לרגל זכייתה בפרס ישראל לפני שמונה שנים