מישל קישקה

מחר יצויינו חמישה שבועות לשבת השחורה. שחורה משחור. החברה האזרחית התגייסה כאיש אחד בשורה של מיזמים יוצאי דופן וחמ״לים של סולידריות, תמיכה, עזרה הדדית. כולל הופעות של אמנים מתחומים שונים. באקדמיה בצלאל הוקמו מיזמים ופרויקטים יפים. ניתן לעיין באתר הזה
https://emergency.bezalel.ac.il
אחד הפרויקטים שיראה אור בשבוע הקרוב הוא ״זכרון עוטף״ שיכלול יותר משבעים איורים של מרצות ומרצים וסטודנטים לאיור מהמחלקה לתקשורת חזותית. כולם התבקשו לאייר את יישובי וקיבוצי העוטף לפני ה-7 באוקטובר כשהכל היה נראה על פניו פסטוראלי. הדפסים של האיורים יודפסו בדפוס בארי ויעמדו למכירה באתר ייעודי ששיפורסם בשבוע הקרוב. היוזם הוא עמית טריינין, ראש תחום איור במחלקה
מיזם אחר מתוך 25 מיזמים הוא סדנת קריקטורה בהנחייתי
https://emergency.bezalel.ac.il/5f24b543a2c44c1ebdfd2b19dd86a884

כשהוצע לי להשתתף בפרויקט האיורים ״זיכרון עוטף״ מיד חשבתי על בארי כי יש לי שם ידיד ותיק שאיתו אני בקשר מהיום הרשאון למלחמה. כשהקלדתי בארי בגוגל מיד עלו צילומים מרהיבים של פסטיבל דרום אדום, שטיחים טבעיים ואין סופיים של כלניות. ראיתי גם צילומים היסטוריים של העליה לקרקע של הקיבוץ וזה מאוד דיבר אלי כחניך השומר הצעיר לשעבר שחונך על ערכי הציונות והחלוציות, הסוציאליזם והחילוניות, אהבת הארץ וחיי שיתוף בחברה שיוויונית. הוספתי ציפורים נודדות בגלל השיר היפה של אהוד מנור שהתנגן לי בראש ושמתחיל במילים ״בשנה הבאה״. הכלנית היא כידוע פרח מוגן ובשבת השחורה של ה-7 אוקטובר הגנה ראויה הייתה כה חסרה חוץ מכיתות הכוננות הנפלאות. אני יודע שהצבע האדום מתכתב עם צבע הדם שנשפך אך אני מקווה שבכל זאת תראו באיור מסר אופטימי, מסר של הזדהות, אהבה ותקווה
האיור בוצע ידנית בצבעי מים על נייר כותנה

לידידי קוראים יגאל זורע, בוגר בצלאל מסוף שנות השמונים, מעצב מוכשר ובעל הבלוג המרתק
kavimvenekudot.wordpress.com