אני בקשר מהשבת השחורה עם חברי יגאל זורע מקיבוץ בארי שבו הוא נולד בשנה שהמדינה קמה. הוא ומשפחתו ישבו בממ״ד כשאש הגיהנום השתוללה סביב וצה״ל הצליח לסנן אותם החוצה בריאים ושלמים. שלמים היא כמובן מילה קצת מוגזמת כי אי אפשר לצאת שלם מאירוע נורא שכזה. נכון להיום 86 נרצחים זוהו ויש 32עדיין נעדרים
יגאל, מעצב גרפי בוגר בצלאל, מנהל זה שנים בלוג בשם ״קווים ונקודות״ בו הוא מפרסם טקסטים מלווים באיורים יפפיים שהוט יוצר. החומרים שהוא מעלה מתווכים את החיים בעוטף לאורך השנים, שנים שבהן קיבוצניקים היו שנואי השלטון הימני, נחשבו ל״סמול״ קיצוני, לנהנתנים מילוינרים שיושבים בבריכה. בשנה האחרונה הם ורבים אחרים כונו אנרכיסטים ובוגדים על ידי ממשלת ביבי (הזמנית) ושופריה
הפוגרום של ה-7 באוקטובר הפך אותם ואת כל תושבי העוטף לפליטים בתוך ארצם
אני שומע מכל עבר שחשבונות עדיף שיחכו לסוף המלחמה למרות שקשה כל כך להתאפק
רק שלא נשכח לערוך אותם
הנה קישור לפוסט מ-2018 בלוג של יגאל ושני איורים לדוגמה
https://kavimvenekudot.wordpress.com/2018/04/02/חומות-של-חוסר-תקווה-סיפורה-של-רצועה-אח/
ועוד קישור לבת קיבוץ שנרצחה בידי מה שהיה קרוי אז ״מסתננים״ ב-1949
https://www.beeri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=785129_beeri&act=show&dbid=pages&dataid=hantzacha_592139_beeri_shula_en
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
מישל קישקה 