יום הזיכרון ויום השואה הם ימים נוראים לקריקטוריסטים. כל כך קשה, מורכב ורגיש לצייר קריקטורה ״נכונה״, בעיקר בגלל הדימוי המוטעה שיש לקריקטורה בעיני הציבור כי היא בהכרח נועדה להצחיק. היא אכן יכולה להצחיק אבל היא לא חייבת. היא יכולה לעורר מחשבה או לרגש, להזין ויכוח או להתריע, להסעיר או לאתגר, להכאיס או לעצבן. כזה הוא הציור של גיא מורד היום בידיעות. הוא ביטא בצורה חכמה ונוגעת ללב את המושג ״משפחת השכול״, מושג הישראלי כל כך שקשה למצוא לו הגדרה מילונית ברורה או דימוי מדויק. גיא דייק
על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן שוב מונח הסכם הגרעין על שולחן הדיונים תחת המנדט החדש של ביידן. סימן לסדרי העדיפויות של ארה״ב. ביבי לא הצליח להתאפק ושוב ברח לו הגרעין האיראני בטקס יום השואה. וכל זה קורה כשישראל לא מנסה לשמור על מראית עין של עמימות במלחמתה הפתוחה בתוכנית הגרעין של האייתוללות ליתר ביטחון אשמור מצידי על עמימות מוחלטת: הקריקטורה לא שלי ואין להאמין למקורות זרים שטוענים שכן
הבית לאמנות ישראלית באקדמיה תל אביב-יפו, יזם מהלך חדשני, אפילו מהפכני, בתחום לימודי האמנות הישראלית. הקומיקס, הקריקטורה והאיור יעמדו לראשונה במרכזן של סידרת אחת עשר הרצאות שחברי עמית טריינין ואנוכי נעביר מסוף חודש זה עד תחילת יולי. אני מאוד אוהב את השם שהומצא לסידרה: ״ואלס עם קישקה וטריינין״. לא אכביר במילים, כל הפרטים נמצאים בקישור, רק אוסיף שאני שמח מאוד ליטול חלק במהלך החשוב הזה https://israeliart.co.il/course/איור-וקריקטורה-ישראלית בקישור תמצאו תקציר של כל ההרצאות, פרטים בקשר לעלויות וראיון שנתתי על קריקטורה וחופש ביטוי https://israeliart.co.il/אני-לא-קריקטוריסט-מטעם-מישל-קישקה-ברא הפיצו את המידע סביבכם
יש לתאריך 11 באפריל משמעות מיוחדת במשפחתי. אבא שלי שוחרר ממחנה בוכנוואלד ב-11 באפריל 1945 בידי צבא ארצות הברית בהובלת גנרל פטון. כעבור ימים אחדים הממשל הצבאי של כוחות הברית מילא את הטופס זה שימו לב שהשם קישקה כתוב עדיין באיות פולני
ב-11 באפריל 1961 נפתח משפטו של אייכמן בירושלים, המשפט החשוב ביותר בתולדות השואה הייתי כולי בן שש וחצי ולא הייתי ער לחשיבותו של האירוע ההיסטורי שריתק את אבא שלי למקלט הרדיו האדום הקטן שלו הספר שלי ״הדור השני״ עובר עיבוד לסרט אנימציה בצרפת והתסריטאית ורה בלמון בחרה את משפט אייכמן כרקע לעיבוד שכתבה. היא הייתה ילדה להורים פולנים שלחמו במחתרת הצרפתית בזמן המלחמה וכל משפחתה עקבה אחרי משפט אייכמן בשידור ישיר. הסרט עתיד לצאת לאקרנים השנה והוא מופק על ידי סטודיו לאנימציה מהמובילים בצרפת בשם Je Suis Bien Content הסטודיו הסכים שהעלה כאן פריימים מתוך הסרט
ב-11 באפריל 2019 נכנס אבא לדיור מוגן בבלגיה ובילה בו שנה מאושרת, שנתו האחרונה המאושרות בחייו לדבריו לפני שנה, ב-25 באפריל 2020 נגיף הקורנה קטף אותו יחד עם 12 דיירים נוספים
יום השואה עבר, היה טקס וביבי שוב דיבר על איראן, שוב הייתה צפירה וקיבלתי עוד ברווז. מרוב שהייתי עסוק בלהרצות על ״הדור השני״ בזום, לא הספקתי לאייר משהו מיוחד ולהעלות לבלוג. אז הלכתי לחטט בסקיצות של הספר ומצאתי שני עמודים שלא נכנסו בו, נשארו ״על ריצפת חדר העריכה״ כמו שאומרים בשפת הקולנוע, ואני משתף אותם כאן לראשונה
בכיכר ספרא, כיכר יפה רחבת ידיים מול בניין עיריית ירושלים, נפתחה בימים אלה ולמשך ארבעה חודשים, תערוכה יוצאת דופן של צילומי פורטרט של שורדי שואה. מדובר בפרויקט חובק עולם שבו השתתפו 270 צלמים שצילמו 360 שורדים ב-35 מדינות שונות. התערוכה מציגה עשרות צילומים מלווים בסיפורו של כל ניצול בשלוש שפות: עברית, אנגלית וערבית The LONKA Project https://www.thelonkaproject.com https://www.jerusalem.muni.il/en/events-and-culture/allevents/lonka-project-exhibition-in-safra-square/ בין הפורטרטים המוצגים, פורטרט נוגע ללב של אבא שלי מהצלמת השוויצרית פסקלין לפן התערוכה תוצג במשך חושיים ואסור להחמיץ אותה