הצלם יוראי ליברמן צילם וערך סרטון מקסים על הלבשת טחנת הרוח של מונטיפיורי בציור שיצרתי עבור פסטיבל הסופרים במשכנות שאננים
צפו ותהנו
Posted in איורים, ילדים, tagged jersualem writers festival jerusalem on 04/06/2012| 2 Comments »
הצלם יוראי ליברמן צילם וערך סרטון מקסים על הלבשת טחנת הרוח של מונטיפיורי בציור שיצרתי עבור פסטיבל הסופרים במשכנות שאננים
צפו ותהנו
Posted in ילדים on 19/06/2011| Leave a Comment »
מאמר מעניין במקור ראשון על שני ספריה של דבורה בושרי, אותם איירתי
http://musaf-shabbat.com/2011/06/09/%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%96-%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8/
Posted in איורים, ילדים on 17/04/2011| Leave a Comment »
הספר שסיפרתי עליו כאן במדור יצא לאור בשעה טובה וכבר זכה להתייחסות טובה מאוד
Posted in ילדים on 17/03/2011| 4 Comments »
אחותי הקטנה ישנה, ספרה החדש של דבורה בושרי יוצא לאור בהוצאת אגם. זהו פרי שיתוף הפעולה השני שלי אתה. ב-2008 יצא כשחיים בא לבקר בהוצאת ספרית פועלים. אחותי הקנה ישנה הוא סיפור קטן ומרגש יוצא דופן ומינימליסטי בכתיבתו אך טעון ועמוק. כל הטקסט ממלא חצי איי ארבע. לאייר אותו היווה עבורי אתגר מרתק כי, על פניו, כמעט ואין בו מה לאייר. עד גבול מסויים, כמעט ולא צריך לאייר. הייתה דרושה מידה לא מעטה של אומץ מצד המו"ל ישראל מזרחי, כדי לתמוך בספר ייחודי זה.
ולכן האתגר היה כה גדול. זהו סיפור על תינוקת שישנה ועומדת להתעורר. הוא מסופר בקולה של אחותה הגדולה. בחרתי להפוך את היוצרות ולמקד את הספר סביב האחות הגדולה, שלא כתוב עליה כלום בסיפור. החלטתי להראות אותה מציירת לאורך כל הספר. היא בעצם זו שמאיירת את הטקסט. לא אני. אני בחרתי להמחיש את מערכת היחסים החדשה הנרקמת בבית בין אחות גדולה ואחותה החדשה הצצה לה פתאום בחיים. בגישה זו אני שם דגש על נטייתם הטבעית של ילדים לבטא את עולמם באופן בלתי מודע בציורים
דבורה בושרי תציג את הספר ביריד בבולוניה בגירסה אנגלית וצרפתית

Posted in איורים, ילדים, tagged Bezalel, Etienne Delessert on 16/11/2010| 3 Comments »
לאוהבי איור, אני שמח לבשר שאטיין דלסר, אחד מחלוצי האיור המודרני, אחד מהמאיירים שגרמו למהפכה של ממש בקונספט של הפיקצ'ר בוקס, ירצה על עבודתו בבצלאל. אני מצרף הזמנה עם הפרטים. חפשו אותו באינטרנט
http://www.etiennedelessert.com/

Posted in איורים, ילדים, tagged Bible, Gustave Doré, Noah on 07/07/2010| Leave a Comment »
ירחון "עיניים" בנושא חלונות עומד לצאת. התבקשתי לאייר כתבה על חלונות בתנ"ך, ובראש ובראשונה החלון שדרכו שילח נח את היונה. האיור שהצעתי היה בנוי על אנרכוניזם הומוריסטי. תמיר ראונר העורך, העדיף גישה "אובייקטיבית" יותר וקלאסית יותר, כי היה לו חשוב לתת לקוראים דימוי רציני. קיבלתי זאת בהבנה. דפדפתי באיורי התנ"ך של האמן הצרפתי גוסטב דורה שאייר את התנ"ך ואת הברית החדשה במאה התשע עשרה. הוא גם אייר את דון קישוט של סרבנטס, את גרגנטואה של רבלה ויצירות רבות אחרות מספרות המופת. התבססתי על האיור תיבת נח והיונה וציירתי גירסה משלי כמחווה לאמן הקלאסי שאיוריו השפיעו על מאיירים ואמנים רבים בעולם וקבעו במידה רבה את הדרך בה מדימיינים אנשים רבים את סיפורי המקרא
Posted in ילדים on 23/05/2010| Leave a Comment »
בגלל שאני עדיין קטן מאת אורי ניב ובעריכת יונה טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
על הופעת הספר המקסים כתבתי כאן במרץ השנה
עתה קיבלתי לינק למאמר מעניין של חנה גולדברג. היא ממליצה בחום על הספר לילדים שלא אוהבים לקרוא ספרים בכלל, ושירה בפרט
היא מעמידה את הספר בשורה אחת עם רוץ בן סוסי של ח.נ.ביאליק ובוקר טוב של ע.הלל
אני מצרף את הלינק למעוניינים וגם מספר איורים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3891345,00.html
Posted in ילדים on 23/05/2010| Leave a Comment »
שוקימוקי (הקיבוץ המאוחד, בעריכת יונה טפר) פרי שיתוף פעולה ראשון עם הסופרת חנה גולדברג, יוצא לאור. סיפורם של שני אחים תאומים, הנולדים לזוג הורים מאושר. האהבה האידילית הסוררת בין האחים מקבלת תפנית שלילית על רקע קנאה הולכת וגוברת. לא אגלה את הסוף. רק אגלה שגיבורי הסיפור הם ייצורים פרוותיים לא מוגדרים. בחרתי להמציא סוג של חרק אדמדם קצת מצחיק. אגלה גם ההסיפור אמור היה להתרחש בשדה ירוק, אך זה היה נראה לי פסטורלי מדי. הצעתי לעורכת ולסופרת להעביר את זירת ההתרחשות למזבלה! הן קיבלו את הצעתי ולדעתי הספר קיבל מימד נוסף. יש בו אמירה גם עלינו בני האדם, המייצרים כל יום ערימות של זבל מזהם. וגם על החרקים הקטנים ועל כושר ההסתגלות המופלא שלהם בכל מצב
Posted in ילדים on 23/05/2010| Leave a Comment »
לילה טוב אלונה (כתר, 2010) הוא פרי שיתוף הפעולה השני שלי עם הסופרת רימונה די-נור. הספר הראשון אלונה לא ראה אור ב-1995,בהוצאת כתר. אמהות רבות שאני פוגש במרוצת השנים אומרות לי שאלונה היא בדיוק הבת שלהן. זה מה שקורה לספרים. יש להם חיי מדף קצרים אבל הם זוכים לחיים ארוכים באלפי בתים. חיים עצמאיים לחולוטין, בלי קשר מנותקים לסופר ולמאייר. זה קסמם של ספרים. וזה סודם. היה לי לעונג לאייר את ספר ההמשך אחרי שנים כה רבות, להתחבר שוב לאלונה, לחזור לראש העקשן שלה, לקוקיות הפרועות שלה ולמבטה הממזרי. הביקורות אוהבות אותה. גם אני