מישל קישקה

פוקסטרוט תפס אותי בבטן מהרגע הראשון, חזרתי לנשום רגיל עם הופעת הקרדיטים. עברתי חווייה קולנועית עוצמתית ומטלטלת. פוקסטרוט זה שפה קולנועית משובחת, תסריט מושחז, בימוי מדוייק, צילום מפתיע באיכותו, משחק מעולה של ליאור אשכנזי עד אחרון תפקידי המשנה, פס קול שמתכתב עם פעימות הלב, אין בסרט שנייה אחת מיותרת, שום דבר לא קורה בו כפי שהייתה מצפה, הוא תופס אותך לא מוכן. קולנוע במיטבו
קשה שלא להיזכר במסע השיסוי וההסתה המתלהם והבוטה של השרה רגב נגד הסרט ויוצריו. התקפות שכנראה התבססו על חוות דעתם של אנשי שלומה שראו אותו עבורה וכתבו לה תזכיר שלילי כי השרה עצמה הכריזה שלא ראתה אותו. הצרה היא שאנשי שלומה פשוט לא הבינו את הסרט. קורה. התנהגותה הבלתי ממלכתית של שרת התרבות גרמה לתוצאה הפוכה ממה שהיא כיוונה. אוהבי תרבות ראו בקמפיין השלילי שלה ייחצון חיובי וחינמי לסרט
אני מה זה שמח שראיתי אותו. זה פשוט שם את כל הרעש וההמולה בפרופורציה. יש מצד אחד שרה שמתגעגעת לימיה כצנזורית במדים והכופה את האג'נדה שלה באמצעות די ניין ומצד שני סרט איכותי שהופך לך את הקרביים באמצעות דחפור

Read Full Post »

נאומו של טראמפ באו"ם, "אם לא תהיה ברירה נשמיד את צפון קוריאה", הוא מתנת ראש השנה שלו לביבי
הוא יודע שביבי אוהב מתנות
אך היא מתנה מורעלת
טראמפ כנראה התבלבל בין האו"ם לועידה של המפלגה הרפובלקנית
לא פלא שסמלה של המפלג הוא פיל….בחנות חרסינה
הנקודה המחוייכת הייתה הכינוי רוקט מן שהוא הדביק לשליט קוריאה הצפונית
כל השאר נשמע כמו משחק מחשב אלים לנערים מפגרים מחצ'קנים

Read Full Post »

ראש השנה הוא הזדמנות מסורתית לציור גלויה ולשליחתה עם ברכות לבביות, חמות ומתוקות
אז איך אני יודע שתהיה זו שנה טובה? אני פשוט יודע

Read Full Post »

כך מכנה בתו, צביה ולדן, את לכתו של אביה. פרישה לצורך עיסוקים בעניינים אחרים
האמת היא שתחושה כפולה: מצד אחד הוא לא באמת הלך, הוא עדיןן כאן איתנו, ומצד שני הוא מאוד חסר ונקטף באיבו כשהיו לו עדיין תוכניות וחלומות עד קץ הימים

Read Full Post »

בש"ס שכחו את ואהבת לרעך כמוך
אהבת חינם, מסתבר, קשה יותר משנאת חינם

Read Full Post »

לקרוא לקולאז' הפוטושופי החובבני, לשירבוט הפרימיטיבי של יאיר נתניהו, "קריקטורה", זה עלבון לעולם הקריקטורה כולו, שערורייה שאין כדוגמתה, פגיעה בכבודה של אמנות הקריקטורה, כינוי טועה ומטעה, אי הבנה מצערת מצד העיתונאים
זו איננה קריקטורה, אלא לכל היותר קומפוזיציה צולעת עשוייה מקטעי צילומים לקוחים מגוגל, המייצרים משהו שמתיימר להיות קריקטורה
זה בעצם איור תעמולה שיאיר נידב לאבא ולעוקבים שלו בפייסבוק
זה פיתיון שהוא זרק לעיתונאים צמאי סקופים בסוף שבוע עייף
שלא תבינו אותי לא נכון. גם על יאיר חל עקרון חופש הביטוי שכולנו נהנים ממנו ומגנים עליו בחירוף נפש
אדרבא, שיהנה הילד, שיצייר, חופשי! שיעלה לבלוג/פייסבוק/טוויטר/אינסטגרם מה שבא לו ומתי שבא לו
רק אל תקראו להפלצה הזו קריקטורה, תעשו לי טובה בבקשה מכם, רבותי העיתונאים
לא אעלה את ה"קריקטורה" כאן, הרשת מוצפת בה, פשוט תקליקו יאיר נתניהו
לשתף אותה כאן זה לשחק לידיה

Read Full Post »

הוריקן רגב הגיע לערינו והורס הכל בדרכו
החזאים שוב טעו
המחזאים, לא
רגב ממסדת צנזורה מקרתיסטית, אנטי דמוקרטית ואנטי שמאלנית
אנטי כל מה שלא רוקד על פי החליל שלה
היא ללא צל של ספק שרת תת-תרבות של כולנו

ראו המונולוג האחרון של אסף הראל באתר של הארץ
https://www.haaretz.co.il/1.4422234

Read Full Post »

קיץ 1972, אני מנצל את סוף חופשת הקיץ כדי לצפות במשחקים האולימפיים בשידורים ישירים על מסך הטלויזיה הצבעונית החדשה שלנו. מי הבריכה מעולם לא נראו כחולים כל כך, האווירה חגיגית והשיאים נשברים. בראשון בספטמבר אני עולה לי"ב וממשיך לעקוב אחרי השידורים, אין לחץ, עדיין לא קיבלנו שיעורי בית. בחמישי בספטמבר תדהמה מכה את הכפר האולימפי ואת העולם כולו: ספטמבר השחור חטף את הספורטאים הישראלים, חטיפה שהופכת במהרה למרחץ דמים איום ונורא
לאחר הטבח מכריז הוועד האולימפי העולמי על יום אבל ועל הפסקת כל התחרויות למשך יום אחד
בתיכון המורה לספרות נותן לנו עבודת בית: האם היה צריך או לא להפסיק את האולימפיידה כליל בגלל הטבח. בעבודה שהגשתי טענתי שלא וקיבלתי ציון גבוה. אך אני לא בטוח, עד עצם היום הזה, אם צדקתי או לאו

Read Full Post »