Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘תקשורת’ Category

בשישי זה שידר מולי שפירא את תוכניתו האגדית בילוי נעים בפעם האחרונה בתום 40 שנות שידור
הוא הבטיח שהוא לא פורש מהחיים המקצועיים אך פורש מתוכניתו זו בשיא
אז המון הצלחה בהמשך הדרך, מולי
%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90

Read Full Post »

געגועים לישראל הנאורה

תוך כשבועיים התרחשו שני אירועים שהיתה בהם התייחסות מסיבית של הקהילה הבינלאומית לישראל. הראשון היה טקס ההלוויה של שמעון פרס. לכבודו של איש שכבר שנים לא נשא בתפקיד רשמי ונפטר בגיל מופלג טרחו ובאו לארץ קרוב למאה מנהיגי מדינות.

נשיאים, ראשי ממשלות ומלכים, שבדרך כלל נמצאים במרכז תשומת הלב ובאור הזרקורים, עמדו בצניעות בין רבים. השתתפותם לא העניקה להם תהילה. הם הגיעו כי ראו צורך לחלוק כבוד לאיש ולפועלו, אבל לא פחות מכך כדי להפגין את הגעגוע למה שפרס סימל – אותה ישראל ההולכת ונמוגה. בואם היה ראיה ניצחת לכך שהיחס לישראל אינו נובע מאנטישמיות, או משטנה מדינית חסרת פשר. את ישראל הנאורה, שוחרת השלום, החברה במשפחת עמי התרבות, מוכנים רבים לכבד ולאהוב.

שבועיים לאחר מכן התקבלה באונסק”ו החלטה מחפירה, המתכחשת לקשר בין ישראל למקומות המקודשים לעם היהודי זה כ־3,000 שנה. מיד עלתה זעקה על האנטישמיות של הגויים. אך כיצד ייתכן שאומות שהפגינו הערכה כה רבה למורשתו של פרס הצביעו הפעם נגדנו, או למצער נמנעו מהצבעה? זו הייתה הפגנת מחאה, גסה אמנם, שביטאה את הסלידה מהמדיניות הדורסנית ומרחיקת השלום של ממשלת ישראל הנוכחית.
הפער העצום בין שני המפגנים הללו חייב לעורר חשבון נפש.

אירוע נוסף שחשף את ישראל בפני הקהילה הבינלאומית היה הופעת נציגי "בצלם" ו"שלום עכשיו" במועצת הביטחון של האו"ם. הופעה זו נתקלה, כצפוי,

בקיתונות של גינויים וגידופים מצד ראש ממשלת ישראל ואנשי הימין. נציגי הארגונים מוצגים כעוכרי ישראל וכחורשי רעתה, מונעים משנאה עצמית יוקדת ומכפישים ללא בושה את דמותה של ישראל. אך האמת שונה: מדובר ברוב המקרים בפטריוטים ישראלים כנים, המשוועים נואשות להסיט את ישראל מהדרך הרעה המובילה אותה אל סף תהום. מדינתנו אינה מגונה על ידי אומות אנטישמיות בשל המקטרגים עליה, אלא בגלל מעשיה. נציגי ארגוני זכויות האדם אינם מגלים סודות כמוסים, אלא מציגים נתונים הידועים היטב, שאף הועלו לא פעם מעל בימת הכנסת.

מי שמציל את תדמיתנו הנוכחית כחברה לאומנית חשוכה הם דווקא דוברי אותם ארגונים המבהירים שיש בתוכנו לא מעט שוחרי שלום הדוגלים בדמוקרטיה ובערכים הומניים – מאות אלפי אזרחים ישראלים שמתוך אינרציה או ייאוש אינם מוצאים כוח להביע את עמדתם בשער. לשם כך דרוש אומץ לב: מול נחשול הלאומנות התוקפנית נחשפים ראשי הארגונים לגלי שטנה ואף לאיומים פיזיים. פנייתם למוסדות בינלאומיים באה לאחר עשרות שנים של ניסיונות להציל את ישראל מעצמה וכאשר כל המאמצים שהופנו כלפי פנים עלו בתוהו.

נציגי ארגוני זכויות האדם אינם עוכרי ישראל, והעולם אינו מוּנע מאנטישמיות. אם נעצור את ההידרדרות לתהום שאליה מושכים אותנו כוחות לאומניים משיחיים, נוכל לשוב ולהתקבל כאומה נאורה ומכובדת בין העמים. העולם אינו שונא אותנו בשל קיומנו, אלא בגלל התנהלותנו.

פרופ' רפי ולדן, חתנו של שמעון פרס ז”ל, חתן פרס ישעיהו ליבוביץ', רופא מנתח ופעיל בארגוני זכויות אדם
Ynet פורסם ב
walden
רפי ולדן מקבל את העיטור הצרפתי הגבוה, אביר לגיון הכבוד, מידיו של קושנר, שר החוץ הצרפתי ב-2009 

 

Read Full Post »

הארץ-סוף שבוע טיסות נכנסות / טיסות יוצאות-ליאת אלקי

תומא וזלי אלפנדרי בנתב"ג

תומא וזלי אלפנדריצילום: תומר אפלבאום

זלי אלפנדרי, בת 14, מפריז, ותומא אלפנדרי, בן 45, מיפו. זלי ממריאה לפריז

שלום, אפשר לשאול כמה זמן היית בארץ?

זלי: הייתי כאן שלושה שבועות. אני באה חמש־שש פעמים בשנה, בכל החגים.

תומא: ובצרפת יש הרבה חגים, אז כל חודש וחצי היא מגיעה.

את טסה לבד?

זלי: כן, אני לא אוהבת לטוס עם ליווי, צריך להיות כל הזמן עם שומר כזה. אני טסה לכאן כבר חמש שנים, אז כבר התרגלתי.

תומא: באל־על יש ליווי עד גיל 15, וזה הסיוט שלה. בגלל זה היא טסה היום בחברה אחרת.

ומה את עושה בטיסה?

זלי: רואה סרט, ישנה, קוראת ספר, מקשיבה למוזיקה.

איזו מוזיקה?

זלי: באך, קאמי סן־סנס.

מוזיקה קלאסית.

זלי: כן, אני מנגנת בצ'לו מגיל שש.

תומא: זלי לומדת בבית ספר מיוחד, בבוקר לומדים כרגיל ואחרי הצהריים לומדים צ'לו.

למה דווקא צ'לו?

זלי: אמא שלי רשמה אותי לקונסרבטוריון והיה שם קונצרט עם צ'לו ונורא רציתי גם.

זה לא כלי ענק לילדה בת שש?

זלי: כשהייתי קטנה הייתי הולכת עם מישהו לקונסרבטוריון כי הצ'לו היה כבד מדי. אבל יש גם צ'לואים קטנים, יש לי אפילו אחד פה בתל אביב שכבר קצת קטן לי. היום אני כבר מנגנת בצ'לו גדול וכבר שנתיים שיש לי צ'לו משלי. בעיני זה כלי מאוד ידידותי, כמעט כמו דוב כזה. זה כלי שאפשר לחבק אותו.

תומא: הרבה חברים שלה קוראים בשמות לצ'לואים שלהם.

זלי: כן, יש אנטוניו ויש מייקל, ואז כשהם מוכרים אותם הם בוכים. קשה להיפרד מהצ'לו.

את חולמת להיות צ'לנית?

זלי: אני לא יודעת, אני נהנית מזה עכשיו. אני מתאמנת שעה או שעתיים כל יום. כשהייתי יותר קטנה הייתי מתאמנת רק חצי שעה. וגם לא כל יום.

תומא: לא תמיד כמה שאמא רצתה.

זלי: אבל עכשיו, כשאני בחופשה ובלי הצ'לו, אני חושבת על תווים כל הזמן, הם מתנגנים בתוך הראש שלי.

תומא: הלוואי שהיא תהיה רופאה או עורכת דין ולא מוזיקאית.

מה אתה עושה בחיים?

תומא: אני מפיק קולנוע ואבא של זלי ושל אחיה. עליתי לארץ לפני שש שנים.

הבן שלך לא בא הפעם?

תומא: אחיה הגדול של זלי מגיע קצת פחות עכשיו, ובצדק — הוא בן 20 ויש לו דברים אחרים לעשות בחיים.

אתה לא מתגעגע?

ביחד: זה קשה.

תומא: אבל טוב לי כאן, ויש ווטסאפ וסקייפ. זה סוג של יחסים אחרים, אבל זה יותר טוב מלהיות עם הילדים שלך ערב בשבוע, ושבת כן, שבת לא. בגלל המקצוע שלי אני יכול לפנות זמן להיות איתם, וכשהם מגיעים יש לי שבועיים מלאים ואינטנסיביים איתם.

למה עלית לארץ?

תומא: מכל מיני סיבות טובות. אהבה וסוג של קשר לארץ, יש לי גם אחות גדולה שגרה בישראל.

זה לא קשור למצב בפריז?

תומא: ממש לא. בגדול אנשים חיים כיהודים בפריז ואין להם שום בעיה. זלי גרה בשכונה לא הכי קלה שיש, בפלאס דה־פט.

זלי: זה מקום קשוח.

מה קשוח בו?

תומא: אנשים שם לא ידידותיים ויש סיפורים של יריות בין עבריינים. אבל זה לא קשור לעניין של להיות יהודי. זה סוג של יפו בפריז. אני גר ביפו, בעג'מי, וגם פה קורה שיש יריות, ושכנים שמתים ודברים כאלה.

זלי, את מסתדרת ביפו?

זלי: לפעמים אני מרגישה חוסר ביטחון. אם אני עוברת עם בגדים קצרים, הולכת וחוזרת מהים, יש מבטים, לא הכי ידידותיים. אני נהנית לבוא הנה לקצת, אבל אם אבא שלי לא יחיה פה, אני לא ארצה להיות פה.

מה את אוהבת בישראל?

תומא: את דיזנגוף סנטר.

זלי: אבא!

תומא: היינו גם בעין הטייסים בשבת.

זלי: אני אוהבת למצוא מקורות מים בארץ, מקום בטבע עם בריכה קטנה.

תומא: כיף לה שזה לא חוף ים מלא צרפתים (צוחקים).

גילוי נאות: תומא הוא גיסי

Read Full Post »

כוורת באימיקס

מחווה קריקטורית ללהקת כוורת האגדית, בעלת הוותק והאיחודים הרבים ביותר בתולדות הזמר העברי
Ynet ראו לינק ב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4835756,00.html
כוורת

Read Full Post »

תאגיד השידור

ממשלה שרוצה שידור ציבורי מטעם מעוניינת בתקשורת שרוקדת לפי החליל שלה
כמו אצל שכנינו ארדואן ופוטין
במדינה מתוקנת תקשורת חייבת להיות לעומתית, חוקרת, לוחמת ומאוזנת
עיתונאי מטעם נקרא ג'ובניק, המיקרופון שלו הוא שופר של השלטון וכל כתבה שלו היא פרופגנדה
לפי דעתי נוח לממשלה שהתאגיד לא יקום בטווח הנראה לעין
לא משנה כמה כסף יבוזבז ועל חשבון מי
בינתיים כולם מצייצים, מראש הממשלה עד אחרון השרים
הם אינם זקוקים לתקשורת מקצועית כשהטוויטים שלהם מציפים את הרשת
תקשורת היא קוץ בתחת של המצייצים
כל ציוץ הוא תולעת שהם מאכילים בו את גוזליהם הרעבים בקן המרופד
זכות הציבור לדעת הוחלפה בזכות הציפור לבלוע
shidur tsiburi

Read Full Post »

ידיעות אחרונות

פורסם היום במהדורה המודפסת
Yeditoh

Read Full Post »

מחוץ לזמן עם אהרון ברנע

הערב בערוץ הכנסת ב-10.30, אהרל"ה ברנע מארח אותי בתוכנית הראיונות שלו מחוץ לזמן
התוכנית תשודר שנית מחר בערוץ 2 בשעה אחת
אהרן ברנע מחוץ לזמן, באדיבות ערוץ הכנסת

Read Full Post »

יום השואה הבינלאומי

ביום הזה חייבת האנושות כולה להתבונן בלבן של העיניים של עצמה בראי
צירוף נסיבות הביא לכך שביום השואה הבינלאומי השנה, הקומיקס שלי הדור השני יצא לאור בפולנית בהוצאת מוזיאון מוסק בקרקוב
Polish 2G

Read Full Post »

שארלי הבדו במכון הצרפתי

"אחרי שארלי" – פתיחת התערוכה "אחרי שארלי", רב שיח ופרסום, לציון שנה לפיגוע הטרור במגזין הצרפתי "שארלי הבדו"
אי-שקט של הקריקטורה

לאירוע אקי –איגוד הקריקטורה והקומיקס בישראל בשיתוף המכון הצרפתי בישראל מציגים: תערוכה ומהדו עיתון מודפסת, לציון שנה לפיגוע הטרור במגזין "שארלי הבדו". מחווה משותפת של יוצרים ישראלים וצרפתים כתגובה לרצח ולאירועים שקרו אחריו. באירוע נקיים רב שיח על השבועון המפורסם וחופש הביטוי עליו נלחם.
במעמד פטריק מזונאב, השגריר צרפת
רב שיח בהנחיית אורן נהרי (ערוץ 1) וקריקטוריסטים : נמרוד רשף, אבי כ"ץ, שלמה כהן, אורי פינק, אורן נהרי, יובל כספי, מישל קישקה, רחל אוחונוב, …
התערוכה תתקיים בחלל של הבית קפה של המכון הצרפתי בתל אביב "דה דה ודה"
וב-"לָה קלוֹזֶרי" – ספריית המדיה של המכון.
הרב שיח יתנהל בצרפתי ובעברית
כניסה חופשית

הזמנה

Read Full Post »

ליל בולונז'רי מביאה את צרפת לישראל

קראו באתר מאקו וללקו שפתיים
http://www.mako.co.il/food-restaurants/restaurant-news/Article-690bdf16d03e151006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=2067622100

צילומים אלי מקס קישקה

 

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »