Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘תקשורת’ Category

עמדה שהשתיקה לא יפה לה

מאז ה"מהפך" של 77 נשלטת המדינה בידי הימין שהפך במרוצת השנים לימין ימני יותר ודתי יותר.
עובדה שאין עליה עוררין.
במרווח הזמן שבין בגין לביבי הייתה רק הפוגה אחת קצרה שנגדעה עם רצח רבין בידי ימני דתי.
עובדה שאין עליה עוררין.
(ואני לא מחשיב את ברק כשמאלן אלא כמי שהרס את השמאל במו ידיו.)
אם כן, בשלושים ושמונה השנים האחרונות, שהן יותר ממחצית מניין שנותיה של המדינה, שולט הימין על המינויים הפולוטיים, על המשרדים הבכירים, על המדיניות, על התקציבים, על הבטחון, על החקיקה,…ובקיצור על חיינו.
עובדות שאין עליהן עוררין.
השמאל הצטמק והפך לאופוזיציה בקושי לוחמת.
זה משקף את רצון הבוחר ואת המפה הפוליטית העדכנית של המדינה.

הפוליטיזציה התנחלה בכל תחומי חיינו כולל במקומות בהם היא אמורה להיות מחוץ לתחום: בבתי הספר, בצבא ועוד. בסקר שנערך לא מזמן נשאלו צעירים אם עדיפה עליהם מדינה יותר דמוקרטית או יותר יהודית.
כאילו ההנחה המובנית בשאלה היא שקיימת סתירה בין השניים!
התוצאה הייתה אחד-אפס לרעת הדמוקרטיה.

בתי המשפט עושים כמיטב יכולתם על מנת להחזיק את הראש מעל המים.
העיתונות, כלב השמירה של הדמוקרטיה, קרועה בין חינמון לחידלון, לא נובחת מספיק ומפחדת לנשוך.
ומעליה הענן העכור של הרשתות החברתיות שניזונות ממיליוני עיתונאים מטעם עצמם המצייצים עודפי שנאה שלוחת רסן.

המגמה מאז ימי ביבי הראשונים היא התרת דמו של השמאל בתהליך מתמשך של דלגיטימציה.
ההתנפלות המאסיבית על שוברים שתיקה היא הדוגמה העכשווית לכך.
התקפה מתוזמנת וממוקדת בניצוחו של ביבי שמתנהג, כמה מפתיע, כמו עסקן בסניף ליכוד שכונתי.
כל זה שעה שהוא היה צריך להיות הראשון לעמוד על רגליו האחוריות ולגנות בכל תוקף את תשדיר ההסתה של אם תרצו.
במקום זאת הוא מלבן אותה, כמו בימים שלפני רצח רבין.

דמוקרטיה בלי ביקורת שמה עצמה על מדרון חלקלק לעבר סוג של דיקטטורה.
דמוקרטיה שמבצעת דלגיטימציה שיטתית של ארגוני אופוזיציה מצהירה שהיא לא מאמינה בעצמה.
המדינה נופלת בהדרגה קורבן לאלימות ולגזענות. פעם בחסות הימין, פעם בחסות הדת ולרוב בחסות שתיהן יחד.

היום בארץ, יהודי לא דתי או לא מאמין הוא כמעט חשוד, יהודי שמאלני הוא "שתול", יהודי הדוגל בפשרה טריטוריאלית ובשלום עם שכנינו נחשב לשמאלן קיצוני והופך לשמאלן נרדף.

אני שמאלן חילוני. שום דבר לא יהפוך אותי לשונא, שום אירוע לא יהפוך אותי לגזען או לאלים.
בעיני רבים זה נחשב לחולשה.
בעיני רוחי זה מקור עוצמתי.
עובדה שאין עליה עוררין.

מישל קישקה

Read Full Post »

הרגע הלכת ואני כבר מתגעגע
טור שכתב יוסי שריד ב 09.10.2015לכבוד יום הולדתו ה-75

יש לי יום הולדת, והשמחה (לא) רבה

השבוע, רשמתי לפני: מלאו לי 75 שנה. "רשמתי" ולא "חגגתי", כי במשפחתנו חוגגים רק לילדים. למה, מה קרה; על מה יעלוזו חְתיארים כמוני, על עוד שנה שעברה ולא תחזור? ולמה יראו בגילנו הישג אישי, שהוא גינדור פרֶסיאני בארץ שוכלת בניהבהגיעי לשיבה־ועוד־חמש ולגבורות־פחות־חמש, החלטתי לגלות לכם סוד: לא, אני לא כותב כדי לשים במדבר דרך. אני כותב מתוך אנוכיות כדי לנקז רעלים שמצטברים, לפרוק כעסים ומיאוסים. ולא אכפת לי אם רוגזים בדרך. הנה, נערוך יחד ניסוי וניווכח: ניכרו דברי אמת בנאומו של אבו מאזן באו"ם; לא הוא רב־המסיתים, אלא בנימין נתניהו, שהסתתו אומנותו — פנימה והחוצה. והעומדים על זכות הקפיצה — שיקפצו להם, וליכי בגילי, אני פטור מחשבונות של רווח והפסד. מה שצברתי — שלי, מי ייקח ממני את אשר לי; ומה שהחמצתי — כבר מאוחר להשיג. בשלב זה של חיי, דבר לא יזיק ולא יפגע בי. אפילו נגדי לא תוכלו עוד להצביע. על כן, חבל על המאמץ הספונטני־מאורגן וממומן, אל יטרחו מתנגדי ברוב תגובותיהם המחזקות את ידי: אני מקומם, סימן שאני עדיין חודר. ומה תעשו לי; לא תלוו אותי בדרכי האחרונה? כאילו בדרכי הראשונה — לִיוויתם

לא רק עכשיו; תמיד שאפתי להיות אדם חופשי. יש פוליטיקאים יותר מוצלחים ממני, ואין הרבה פוליטיקאים כמוני; בכל זאת יש בי משהו. מעודי לא הייתי סמוך על שולחנו של נדיב ידוע או עלום, לא נקלעתי ל"ניגוד אינטרסים", שמי לא "משה" ואין לי חבר טייקון ששמו "קובי"

ואיני שוכח את שאמרו לי פעם חברי מימי הרדיו — דן שילון וירון לונדון: "אתה, יוסי, חבר לא טוב, כי מעולם לא ביקשת עזרה". ירון, דן, מי כמוכם יודע, שלא רציתי להישאר חייב לאיש, אפילו לא לכ

לא כל מה שעשיתי ואמרתי ב–40 שנות פוליטיקה היה נכון; הלוואי שכך היה. אך דבר לא היה כה מביש עד שהסתגרתי בביתי. אני מסתכל אחורה בלי זעם, בלי חרטות; אך גם בלי געגועים. במשפט היפה הזה ניתן להשתמש בנקרולוגים הצנועים שייכתבו עלי

אני מסתכל קדימה, מתגעגע לעתיד וחולם עליו: כיוסף בעל החלומות, אספר לכם בהזדמנות מתאימה על יתרונותיו של הבור: איך השמיעה מתחדדת ומתיידדת עם הסביבה. פתאום שומעים צעדים ממרחקים ושומעים קולות מחוקים. מי שייחלץ להעלות אותי מהבור, אל יצפה ממני להכרת תודה

לא, אוזני לא ערלה, ומעת לעת אטֶה אותה לתוכֵחה: "זמנך עבר", "מרירותך מעבירה אותך על דעתך", "זיקנתך מביישת את בחרותך". האם לא ההיפך הוא הנכון? האם לא בחרותי היא שמביישת אותי בגלל פשרות רקובות מדי שכפיתי על עצמי

לכל מקטרגי אאחל בזאת, שיהיו בריאים ויאריכו ימים כמוני: כאדם ידוע־חולי, אני דווקא די בריא. תמיד התהלכתי בגדולות — התקף לב לפני יובלות וגידול בראש לפני עשור — והתנזרתי משטויות: וכעת נוספו גם מוכי הטחורים על אויבי

אשרַי: ממשפחתי באתי ואליה שבתי, ורק בפניה אני נותן דין וחשבון. ואם, לפעמים, אני נשמע לכם נרגן — זה לא בגללי, זה בגללכם. לא תמיד אנחנו מבינים את מצבנו, לא תמיד כולנו יודעים איפה אנחנו חיים, ומתים

בכל שבוע אני נפגש עם ציבורים שונים שמזמינים אותי לשיחה. ברובם הם נראים לי צעירים, אבל נשמעים כל כך זקנים. או־אז אני אומר לעצמי: שְמח בחור בזיקנתך
Yosi sarid

Read Full Post »

העצרת לזכרו של יצחק רבין עשרים שנה אחרי הירצחו מתקיימת הערב בכיכר שנושאת את שמו
לפי מה שמשמיעים נבחרי ציבור אחדים, לפי מה שכותבים אזרחים ברשתות החברתיות, לפי מה שקורה בשטח וגם בשטחים, ספק אם שיעור כלשהו נלמד
אני מעלה צילום של אלכס ליבק, צילום שמקפל בתוכו רבדים רבדים של משמעויות
אלכס מעולם לא מביים צילום, הוא תמיד "גונב" רגע אמת של מציאות, פיסת חיים
העין שלו חודרת עמוק
Rabin Livak

Read Full Post »

שלום לך בהא

בהא בוכרי הלך לעולמו ברמאללה בגיל 71

הכרנו לפני יותר מעשרים וחמש שנים ובמרוצת הזמן הקשר המקצועי שלנו הפך לקשר חברי של ממש

באה היה קריקטוריסט אמיץ שהקדיש את אמנותו לשלום ולחופש הביטוי. הוא היה לבבי והאמין בדו-שיח, היה שותפו לדרך של ערפאת, היה לוחם פציפיסטי למען שחרור פלסטין באמצעות קריקטורות הומוריסטיות ואופטימיות לרוב, גם ברגעים הקשים והכאילו חסרי תקווה של הסכסוך

הכרנו לפני ש Cartooning for Peace נוסד ב-2006 על ידי פלאנטו וקופי אנאן אך אין ספק שהגוף הזה קירב אותנו מאוד וחיזק את הקשר. בכנסים שהשתתפנו בהם בכל רחבי העולם, היינו הפנים האחרות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פניה של ההקשבה והפתיחות, של הכבוד ההדדי, של החיוך גם אם לפעמים חיוך מר, של האמונה בעתיד, של הסולידריות והאחווה. בניו יורק, פריס, ירושלים, חולון, בית לחם, טוקיו, הירוסאקי. בריסל, קאן, מרסיי, איסטנבול,… לֹא אופתע אם תיווצר יונה אילו נחבר בקו על המפה את כל המקומות שבהם נפגשנו. אשתו סהר הייתה מלווה אותו לכל יעד והם היו מספרים בגאווה על שבע בנותיהם המוצלחות. לכל מקום הוא היה מביא קופסאות של גבינה la vache qui rit כי היה אלרגי לכל סוגי מאכלי הים, דגים, פירות ים ואפילו אצות

בהא דיבר דוגרי, חד וחריף גנוגע לישראל, לחמאס, לפת"ח, לעולם הערבי או למערב. הוא גינה בכל תוקף וללא היסוס כל טרור נגד ישראל כמו את הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. ב-2005 הוא התארח במשכנות שאננים ב-Jersualem Cartoon Conference. הוא הציג את חומת ההפרדה כפי שהיא נתפסת בעיני הפלסטינים החיים בצידה השני. אחת הקריקטורות דמתה צ'ק פוינט כדלת מסתובבת בצורת צלב קרס. הקהל הרב נהג בשקט מופתי ובנשימה עצורה ובסיום ההקרנה הגיב במחיאות כפיים סוערות. אף אחד מהנוכחים לא יכול לשכוח את הרגע העוצמתי הזה, ובוודאי לא עשרים וחמישה הקריקטוריסטים הבין לאומיים המובילים שנכחו באולם. בהא היה כמוני חילוני, דבר שקירב בינינו אף יותר ואיפשר לנו לנטרל כל אפשרות של דיון בסכסוך מזווית דתית, זווית שאינה מציעה כל פתרון וכל תקווה, לפחות לעת עתה

אני בטוח שברגע האמת, כשעצם את עיניו, הוא נתקף תחושת עצב ואכזבה: על שלא זכה לראות את השלום המיוחל שלמענו הקדיש את כל חייו

בהא, לוחם הדמוקרטיה והצדק אינו עוד אך זכרו ימשיך לפעום בליבי
https://www.facebook.com/bahabukhari
Baha & me
ניו יורק, כנס הייסוד של קרטונינכ פור פיס, 2006
Ali Dilem,Bahgory,Kichka and Charka
במוזיאון לקריקטורה בחולון, עם עלי דילם מאלג'יריה ושי צ'רקה, 2008
Baha Boukhari (Ramallah) & Galit GAON
באותו מקום עם גלית גאון, 2008
Baha Holon1
באותו מקום עם פלאנטו, 2008
Baha2
בסטודיו שלו ברמאללה
Baha Michel
בצילומי הסרט: קריקטוריסטים לוחמי הדמוקרטיה בשער שכם, ירושלים 2013
Baha Cannes2
בפסטיבל קאן עם ראדו המפיק והבמאי והקריקטוריסטית התוניסאית וויליס, 2014
Baha CfP
בקונסוליה הצרפתית בירושלים, 2015
baha funeral
הלווייתו של בהא אתמול ברמאללה (צילום של ידידי חאליל אבו עראפה)

Read Full Post »

ישראל היפה והישראלי המכוער
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4701702,00.html

חופים הם לפעמים...

חופים הם לפעמים…

Read Full Post »

פוסט אחרון לשנה הזו של יונתן, קצבי ומלא משחקי מילים והומור, שמבשר טובות לגבי הפוסטים של השנה המתרגשת עלינו לטובה
אני לא אובייקטיבי, אני רק אבא שלו
לקורא ולהנות
http://www.maveze.co.il/יונתן-קישקה-תל-אביב-קיץ-וחפירות/
Metro TLV
קריקטורה שציירתי בצוק איתן ושמתאימה בול לפוסט הזה

Read Full Post »

מהסתה להצתה ולמות שלושה חפים מפשע
אם במקום ששורפים ספרים ישרפו אנשים, אז מה יקרה במקום ששורפים אנשים
Dawabsheh Kfar Duma

Read Full Post »

קישור לשיחה אישית עם יעקב אגמון בגל"צ
https://soundcloud.com/glz-radio/atrvh4jvfvxm
ביליתי עם אגמון שעה נפלאה באולפן גל"צ והכימיה שנוצרה מורגשת היטב בראיון
Agmon

Read Full Post »

בשבת הקרובה (5 בספטמבר) תשודר בגל"צ בין 8.00 ל-9.00 בבוקר, תוכנית הראיונות של יעקב אגמון "שאלות אישיות" שבה אני מתארח
התוכנית משודרת ללא הפסקה שנת 1968, יעקב אגמון סקרן כבתוכנית הראשונה, שואל בדרכו האינטליגנטית והממזחית, חוקר, חודר , ובעיקר נותן למרואיינים את כל המקום שהם צריכים
היה גם כבוד וגם נעים להתארח באולנו הקט ביפו
787

Read Full Post »

דיסק חדש של דויד ברוזה, עם שירים מוכרים קלאסים בצליל חדש עם האנדלוסית של אשקלון. הדיסק הוא מפגש של תרבויות ים תיכוניות, של כלים מסורתיים מספרד ומהתרבות הערבית, בתוספת הפריטה הברוזאית על מיטרי הגיטרה הקלאסי ושירת מיטרי קולו
בקיצור דיסק מומלץ לאוזן המחפשת שמהו נעים, מלטף, מקומי, אוטנטי
דויד ברוזה פנה אלי לאיור העטיפה, הדיסק יוצא השבוע בהוצאת התו השמיני והמנצח על התזמורת האנדלוסית הוא תום כהן והמעצב הוא דור כהן

חיפשתם מתנה לחגים או לעצמכם? מצאתם
תראו כאן את השרוול של הדיסק, העטיפה של הדיסק ואת הדיסק עצמו
broza disk pocket
broza sleeve
broza disk
broza label
נב: באיור הצבעוני הוספתי פלפלייה קטנה (בצד ימין על יד הרםקול). מעניין אם תנחשו מדוע

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »