מישל קישקה

קשה להאמין שחלפו עשרים שנה מאז לכתו הפתאומי של דודו גבע
ההומור החריף, הנשכני, הציני, הסרקסטי והשנון שלו מאוד מאוד חסר
אני מעלה קומיקס שציירתי ב-2014 לציון עשור לפטירתו

טראמפ מבטיח גהינום אם לא ישוחררו כל החטופים
הוא רק לא ציין למי

ההצגות המבויימות היטב של החמאס בלתי נסבלות
מצבם הגופני של החטופים בלתי נסבלת
המדיניות של ביבי בלתי נסבלת
הקואליציה שלו בלתי נסבלת
אי הידיעה באשר לגורלם ומצבם של שאר החטופים בלתי נסבלת

כשביבי פוגש את דונלד יש סיבה לדאגה

היינו כפסע פעמים כה רבות לפני זמן כה רב שקשה להאמין שה״עסקה״ תתממש
כמו שקשה להאמין לכל מילה שיוצאת מפיו של ביבי, מפיצי דפי מסריו ועושי דברו

אותרו בעזה גופותיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה שנחטפו בחיים ב-7 באוקטובר, יחד עם איישה ובילאל, אחות ואח של חמזה ששוחררו בעסקה האחת והיחידה שהייתה בנובמבר 2023
בלי עסקה נמשיך לקבל גופות בשקיות, ממשלת החורבן תמשיך לכהן וראשי זרועות הביטחון יישלחו הביתה כאחראים בלעדיים של המחדל הגדול בתולדותינו
את סיפור הגבורה של בן הדוד של בחמזה, גם הוא יוסף אל-זיאדנה, שהציל שלושים צעירים מהנובה, סיפרתי בקומיקס ״בלב ה-7 באוקטורב״ שיצא לאור בצרפת ועתיד לצאת בעברית השנה

אתמול התראיינתי במרכז האודיו של אוניברסיטת רייכמן, ראיון שאפשר לי לענות באריכות על שאלות יסוד ואני מודה לבן קושנסקי על כך
https://1062fm.co.il/episode/הגלובליסט-פרק-22-חופש-הביטוי-וקריקטורו/

לציון עשור לטבח הנורא בשארלי הבדו אני מעלה את המאמר שפרסמתי אז במוסף של ידיעות עם הקריקטורה שפורסמה על שערו של הגיליון

אן טלניס, קולגית וידידה טובה מאוד, עוזבת את הוושינגטון פוסט אחרי שבעל הבית החדש, ג׳ף בזוס, סירב שקריקטורה שמבקרת אותו תפורסם. הצנזורה הכוחנית והבוטה הזו גרמה לה לעזוב את ״הבית״ אחרי 16 שנים של עבודה מאוד מוערכת ואטורה בפרס פוליצר. אן מוכיחה יושרה, אומץ ועמוד שידרה שגם מולטי-מיליארדרים קפיטליסטים חזיריים לא יכופפו ולא ישברו
אני מזמין אותכם לקרוא את המאמר על עזיבתה ואת הטור האישי שבו היא מסבירה את החלטתה. חוץ מכישרונה האדיר אן ממצבת את עצמה כלוחמת בעד חופש הביטוי, משימה לא פשוטה הכרוכה במחיר אישי שמכבד אותה ומהווה דוגמה לכולנו
https://www.yahoo.com/news/washington-post-cartoonist-ann-telnaes-021330404.html?guccounter=1
https://substack.com/home/post/p-153397673?utm_campaign=post&utm_medium=web

קריקטורה שהוזמנה על ידי שבועון צרפתי מוביל לציון עשור לטבח בשארלי הבדו שבו נרצחו בדם קר 12 חברי מערכת של השבועון הסאטירי, ביניהם חמישה קריקטוריסטים ״אחים לנשק״ שלי, חברים יקרים, אנשים
נדירים

בציור אני יושב על פסל החירות בכיכר הרפובליקה בפריז, שם הפגינו ב-11 בינואר 2015 מיליוני צרפתים את הסולידריות עם העיתון, עם השלט ״אני שארלי״ כשלמטה אנשים מניפם שלטים עם ״אני לא שארלי״, ״הייתי שארלי״, ״אני כבר לא שארלי״, ״הייתי שארלי פעם שארלי״. אני נשארתי בשלי וביתר שאת