מישל קישקה

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5501904,00.html

פסח מגיע לקיצו וזה הזמן לדבר על לחם. וזה בדיוק מה שישעה דוד קישקה עם אריאל הירשפלד ותומר בלס בערב סיפרותי-קולינרי ״ על הלחם לבדו״ בפסטיבל הסופרים הבינלאומי שיתקיים ב-13 במאי במשכנות שאננים, למרגלות טחנת הקמח האגדית של מונטיפיורי, אלא מה! כל הפרטים בקישור הבא
http://mishkenot.org.il/writersfestival2019/events/על-הלחם-לבדו/
ופרטים על הפסטיבל כולו בקישור הזה
http://mishkenot.org.il/writersfestival2019/?gclid=CjwKCAjw7_rlBRBaEiwAc23rhvHmUcICWkMLh_Kn6_cBnH0VJSaHi1kzCDDrlolhCE0SpaJyJDYm6BoComoQAvD_BwE

איזה שם לתת לגל הטרור שזעזע את סרי לנקה? חסרות מילים בשפה העברית. בכל שפה. טרור הפך למילה שגורה, בנאלית, יום יומית. כל פיגוע הופך מיד לעוד נתון סטטיסטי ועוברים לעניין הבא, מזפזפים או מחליקים למסך הבא
כך היה בתקופת הטבחים באלג׳ריה, כך היה במלחמת האזרחים בסוריה, כך היה וכך כנראה גם יהיה. מצד אחד טוב שאנחנו מסוגלים כבני אדם לתפקד בצילם של אסונות. מצד שני נראה שאיבדנו צלם אנוש, שנאטמנו רגשית ושאוצר המילים להבעת רגש, אהבה או חמלה נמחקו לנו . מרוב ששולחים לייק או סמיילי אנשים מתקשים לנסח את עצמם בצורה כנה וישירה. והז צער על צער

חוץ מזה, משחקי הכס זה אגדה, ופסח שלנו זה הגדה
פסח שמח (חובה) וכשר (אופציה) ובעיקר חג אביב שמח

מחווה אישית לנוטרה דאם דה פארי

ב-1 במאי, ערב יום השואה, יתקיים במשכנות שאננים אירוע תרבות ייחודי בו אשוחח עם חברי גדי אייזן, בימאי, מפיק ותסריטאי סרטים דוקומנטריים, בהנחיית המשורר עמיחי חסון, על היצירה של בני הדור השני ביחס לעברם של ההורים
גדי יקרין קטיעם מסרטו רק לאלוהים מותר
אקרין פריימים מתוך הרומן הגרפי הדור השני
נשוחח על זכרון ויצירה ועל מאחורי הקלעים של עבודתנו
הכניסה חופשית על בסיס הרשמה מראש בקישור הבא 
http://mishkenot.org.il/events/הדור-השני-דברים-שלא-סיפרתי-לאבא/

אין עוד מה להסיף

ביום שני הקרוב תיפתח ביד ושם תערוכה בשם ״חדש באוסף״, יצירות מתחום האמנות הפלסטית שנתרמו למוזיאון של יד ושם. בין היצירות, איור שצייר אבא שלי אי שם סביב 1938. האיור נעשה בהשראת שלגיה ושבעת הגמדים של דיסני שיצא לאקרנים באמריקה ב-1937 והגיע להקרנה בבלגיה מאוחר יותר. אבי היה נער מוכשר שאהב קומיקס וקריקטורות וסרטו של דיסני הילך עליו קסם. האיור צוייר על נייר בעפרונות צבעוניים. אבא הראה לנו אותו כשהיינו ילדים והוקסמתי ממנו עמוקות. כשמשפחת קישקה נעצרה על ידי הגסטאפו בבריסל בספטמבר 1942, סבי מסר לשכנו הלא יהודי שתי מזוודות עם חפצים ומסמכים אחדים שהתכוון לקחת חזרה עם שובה של המשפחה. אבי הוא היחידי שחזר, הוריו ושתי אחיותיו הצעירות נרצחו

לפני עשרים שנה העניק אבי את הציור לאחותי הגדולה חנה ז״ל שחייתה בקיבוץ רבדים והיא העניקה אותו כעבור שנים לבנה הבכור ירון, אחייני. הציור היה תלוי בביתו בחדר הילדים עד שירון החליט בהסכמת המשפחה, לתרום אותו לאוסף של יד ושם

מחר יום ראשון, ה-14 באפריל, יציין אבא את יום הולדתו ה-93 בבריסל ולמחרת תיפתח התערוכה בירושלים
ומעגל נוסף נסגר ביום חמישי ה-11 באפריל. נתתי הרצאה על ספרי ״הדור השני- דברים שלא סיפרתי לאבא״ בפני סמינר מורים ומורות מגרמניה בבית הספר להוראת השואה של יד ושם. פתחתי בכך שבאותו יום בדיוק לפני 74 שנים, ב-11 באפריל 1945, שוחרר אבי ממחנה בוכנוואלד על ידי צבא ארצות הברית

טוב. זה היה צפוי. היה מקום קטנטן לתקווה מהולה באשלייה
העם לא רוצה באמת שינוי. כי העם הפך לימני ודתי יותר, העם בעד חוק הלאום, העם לא רואה את השטחים ככבושים, העם אמר את דברו
נחמה קטנה: תסתכלו מסביב, במדינות הגדולות והקטנות בעולם, ותראו שמצבנו לא שונה בהרבה

הסטלנים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותה ימנית דתית לאומנית מביאה אותם באוטובוסים
פרפרזה על נאום הגעוואלד של ביבי  מ-2015
הקנביס הוא עלה התאנה של מפלגת זהות! זהירות