Feeds:
פוסטים
תגובות

רק בגלל שיש לי דקה או שניים לבזבז על מכלוף, אני מעלה את הראיון שהוא נתן לתחנת הרדיו החרדית קול ברמה לקראת יום השואה. עיסה דוחה של יהירות, בורות ושנאת חינם מפיו של אשף השדים העדתיים, השר המתבכיין והמתקרבן לפי הזמנה, הכאילו חבר סחבקי לשעבר של האליטות האשכנזיות ״הלבנות״ (לשעבר), המסית במתק שפתיים ובגילגול עיניים. הוא בטח חשב שחילונים לא מקשיבים לתחנה הזו. נכון, אבל עיתון הם יודעים לקרוא. מעניין אם היה מעז להתבטא כך בקול ישראל או בגל״צ אצל עיתונאי בכיר
אם חיפשתם הגדרה מדויקת ל״חשכת ימי ביניים״ ול״מורשת של התחדשות״, הנה לכם
Deri

הנחייתו של קובי מידן את הטקס המסורתי של יום הזכרון בראשון לציון כמוהה כפעולה של הבי.די.אס
השיטת של הבי.די.אס שרוב רובינו מגנים, ידועה והיא קוראת, בין היתר, לחרם אמנותי ואקדמי על ישראל
ביטולה של השתתפותו של קובי מידן בהנחיית טקס יום הזיכרון בראשון לציון היא קריאה לחרם אמנותי ואקדמי, פעולה בידיאסית, פשוטה כמשמעה, סוג של טרור שקט
זה המשכו של תהליך זוחל של סתימת פיות, אי קבלת דעות שלא מתיישרות עם דעת הרוב, החלשה של הדמוקרטיה
משפט אחד, מילה אחת, ואתה מחוץ לתחום, מנודה, גם אם לא הובנת נכון וגם אם התנצלת והצטערת באמת ובתמים אם פגעת
ברגשות של אחרים
אם היינו סופרים את מספר הפעמים שביבי, בכבודו ובעצמו, פגע והתנצל, פגע והתפתל, הוא מזמן לא היה צריך להיות ראש ממשלה
מי שעושה מניפולציה צינית של השכול זה לא קובי מידן. זאת הממשלה שביטלה את תהליך השלום, לא שואפת לאופק מדיני, מציעה לחיות על החרב לעד, תומכת במפעל ההתנחלות וקוברת את טובי בניה ובנותיה
לכן אני לא מפנה אצבע מאשימה לעבר ארגון המשפחות השכולות של ראשון, ולא לעבר ראש העיר, אלא לעבר הנהגת המדינה כולה
UntitledMeidan

ייחודה של הקריקטורה טמונה ביכולתה לתמצת מצב מורכב וסבוך בפריים אחד בעל שכבות שונות של קריאה. במילים אחרות
To cut a long story short
פורסם בידיעות של היום
Assad Syria

אסד וחשבון הגז

הקריקטורה היא מאפריל 2017 וצויירה אחרי שאסד הפגיז את עמו בגז סרין. השנה הוא השתדרג והוסיף גם גז כלור! אסד עצמו לא זקוק למסכת גז. יש לו משהו יותר יעיל: כיסוי תחת בדמותו של פוטין
Assad April 2017

הדלקת המשואות

פארסת טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-70 טרם ירדה מהמסכים
שרה היסטרית וראש ממשלה פחדן וחלש מצליחים להפוך את הרגע ההיסטורי הזה לזירת התקוטטות מכוערת ולמחלוקת מיותרת. פוליטיקה קטנה של אנשים עם אגו עצום ועם צורך בלתי נשלט בחיסולי חשבונות ובסיפוקים מידיים
נ.ב: שתי מילים בקשר לסמל שנת השבעים, כי אני בכל זאת מעצב גרפי. הסמל הוא שיא של כיעור וחוסר טעם וחוסר הבנה בסיסית בעיצוב. הוא קישקוש חסר עמוד שידרה שכנראה עונה אחד לאחד לבריף של המזמינה. שיא השיאים הוא לקרוא לו מורשת של חדשנות
הקריקטורה מתפרסמת היום בידיעות אחרונות Bibi Miri 70 Atzmaout

צבא של מסיתים

יש לנו את צה״ל אך אין לנו ממשלה. כי במקום למשול היא פועלת כצבא של מסיתים עם ביבי כמפקד וליברמן כחניך מצטיין
באקלים האלימים ובשיח המתלהם של היום, שר בכיר שמכנה את בצלם ״גיס חמישי״, מתיר את דמו של הארגון, חד משמעית
Liberman Gaza

לקובי מידן

אני מתבייש

אני מתבייש כשנבחרי ציבור מכנים את מבקשי המקלט ״סרטן״, כשהם מצהירים בגאווה שהם לא קוראים ספרים, כשהם מצהירים שערבים נוהרים בהמוניהם לקלפי, כשמתייחסים לערביי ישראל כאל אזרחים סוג ב׳, כשהם עומדים במרכזן של פרשיות שחיתות, קבלת שוחד והפרת אמונים, כשהם תוקפים את בית המשפט העליון, את הרמטכ״ל ואת המפכ״ל, כשהם מחבקים את ״הילד של כולנו״ ומטיחים בוץ על הפרקליטות הצבאית, כשהם מקדמים אג׳נדה דתית משיחית חשוכה, כשהם רוצים שנחיה כאן לעד על חרבנו בגבולות אושוויץ, כשהם רוצים יותר יהדות ופחות דמוקרטיה, כשהם מאיימים להפסיק לתקצב אקדמיה לאמנות בגלל יצירה אחת של סטודנטית שלא מצא חן בעיניהם, כשהם מדירים נשים בצה״ל ורוצים שתשארנה ״במקומן״ במטבח ובחדרי היולדות, כשהם מתייגים יריבים פוליטים ועמותות כאויבים אנטי-ציוניים או שמאלנים קיצוניים או גם וגם, כשהם מסיתים בלשון בוטה, אגרסיבית ויהירה, כשהם מערבים דת ומדינה וגורמים בכך לזילות של שתיהן, כשהם עושים החייאה של השד העדתי חדשות לבקרים, כשהם קוראים לי ״לבן״ ומציגים עצמם ״שחורים״ שעה שהם בעצמם בקושי וורוד כהה, כשהם מורים על ירי במפגינים לא חמושים אם הם פלסטינים, כשהם מתנפלים בציפורניים שלופים על שדרן רגיש ואכפתי שלא מוכן להשלים עם אובדן הדרך והערכים של המדינה שחוגגת בוויכוחים מרים ובקיטוב הולך וגדל את יום הולדתה השבעים

הרשת מלאה בטוקבקיסטים שמבטאים בבוולגריות את דעותיהם בלי כל רסן ובלי בושה. הם פועלים לרוב בעילום שם או בראשי תיבות וכשהם עושים זאת בשמם הם לא באמת חשופים. אומץ של פחדנים. כוחנות של חלשים. אך כששדרן מבטא את דעתו האישית כאזרח בדף הפרטי שלו הוא הופך מיד לאיוב העם

לא בא לי לצייר קריקטורה על הנושא, יש לי הרגשה שאני מצייר על זה כבר שנים באופן ישיר או עקיף

בהודעה חגיגית ומתוקשרת הודיע ביבי על חיתמת הסכם היסטורי עם נציבות האו״ם לפליטים, על ביטול מבצע הגירוש המתוכנן ועל קליטתם ופיזורם של כ-16,000 מבקשי מקלט בארץ בתמורה לקליטת 16,000 אחרים במדינות מערביות. מאזן של אחד תמורת אחד. כולם בירכו על המוגמר באופוזיציה ובעולם אך ביבי התבשם במחמאות לרגעים ספורים בלבד. אנשי מפלגתו ומהימין המשיחי, שלא היו בסוד העניין (תנאי הכרחי לאי הדלפה) זעמו עד כדי כך שביבי מיד התקפל והודיע בטוויטר על הקפאה ״זמנית״ של ההסכם
בובה של מדינה עם ראש ממשלה אמיץ יש לנו
קריקטורה היום בידיעות אחרונות שצויירה לפני שנפלה הידיעה על ההקפאה, אבל היא בכל זאת עובדת
Bitul mivtsa girush

נבחר ציבור שיודע להעריך קריקטורות שלו עצמ ומסוגל להומור עצמי, הוא אדם מיוחד
כזה הוא הנשיאריבלין שןנו, הנשיא של כולנו
וככל שהוא מבטא דעות עצמאיות, כך אני מעריך אותו יותר
https://www.facebook.com/ReuvenRivlin/ Nassi Rivlin

Kianoush Ramezani

ידידי הטוב קיאנוש רמזאני הוא קריקטוריסט אירני גולה בצרפת
הנה טקסט שהוא פירסם לפני שבועיים בבלוג שלו
אני גם מצרף קישור לעבודותיו
https://kianoush.fr/artworks 

Recognition of Israel as a country or not, my red-line for friendship!


It’s been more than 8 years that I’m living in France; As an Iranian artist, I enjoyed the most, meeting and making friends with Israelis, a country which I wasn’t even allowed to name it freely in my homeland despite such an ancient beautiful friendship between Israelis and Persians, and cultural and traditional similarities in details with current Iranians and Israelis.
I indeed enjoyed meeting and making friends with Palestinian artists which I’ve met in Paris. but the most shocking surprise for me was witnessing the antisemitism in 21th century in a country which became my refuge and shelter from Islamic dictatorship! and my saddest and most disappointing moment was when I realized many French cartoonists participated in the 2nd edition of the infamous “Holocaust Cartoon Contest” organized by the infamous people being proud of their antisemitism, just one month after the terrorist attack against Charlie Hebdo and assissination of my French colleagues in the heart of Paris!
I’ve noticed that it has become an stupid fashion to deny Israel to seem “cool” and “popular” among some Arabic communities here, but I don’t see any “coolness” in this subject and this intense hate annoys me the most.
It’s neccesary to condemn and denounce the crimes that Israeli government has done and is doing against Palestinians but it shouldn’t be a pretext to deny a nation and a country!Those who don’t see this difference, they simply can’t be my friends! I wish to see finally the moment that finally Both Israel and Palestine are in peace and no-one can manipulate people on this subject.
Those who deny the holocaust, they must visit “Le Mémorial de Caen” in Normandy and “Auschwitz” in Poland.