מישל קישקה

לייאג' (בלגיה) , ה-6 באוקטובר 1973. לא מצליח להיזכר היכן בדיוק הייתי כשהגיעה אלי הבשורה המרה: מלחמת יום כיפור פרצה. טלפון לאחותי חנה בתל אביב. בעלה על צו 8 בדרך לסיני עם צוות הטנק שלו. ימי אפוקליפסה. תמונות הנצחון של ששת הימים דוהות ונמוגות. בלילות אני מרסס "ישראל תחייה" על קירות אצטדיון סטנדרד-לייאג'. בדצמבר אני נוסע לבקר את חנה. תל אביב מתנהלת בעצלתיים, זקנים עם טרנזיסטור דבוק לאוזן, אמהות עם עגלות. הגברים בחזית. תוך ימים אחדים עולה ומתחזקת בי התחושה שחיי הנוחים והשבעים כסטודנט בלגי נגמרו באחת. שמקומי כאן בארץ בתוך עמי. אני כותב מכתב מנומק להורים שמגלים הבנה. אני טס חזרה לבלגיה כדי להיפרד מבית הספר ומהחברה' ולארוז
בפברואר 74 אני נוחת בתל אביב עם אוסף הקומיקסים והתקליטים, שולחן שרטוט וכמה בגדים
מלחמת יום כיפור שינתה את מהלך חיי

ה

 ו

הדור השני ראה אור בימים אלה ביוונית בהוצאת
Mamouth Comix
חמי, ג'ו אלפנדרי, יליד סלוניקי, היה מאוד גאה לו היה עדיין איתנו

העליתי בטעות את הקריקטורה בצרפתית בפוסט הקודם
הנה היא בעברית

מעגל הקסמים של הטרור מסתובב שעות נוספות סביב עצמו
הטרור הוא עיוור
אבאס וביב לא יעצרו אותו על פי נאומיהם האחרונים באו"ם

לפחות נעצרה חוליית החמאס שביצעה את רצח בני הזוג הנקין
הגיע זמן שכוחות הבטחון ישימו את היד על הטרוריסטים של תג מחיר

ביב השיק את השטיקים החדשים שלו באו"ם: שתיקות
ומעבר לזה, כמה מפתיע, אין חזון ואין תקווה
אם זה מדבר כמו ביבי ושותק כמו ביבי, אז זה ביבי

אתמול הונף דגל פלסטין בחזית בניין האומות המאוחדות בניו יורק
אאתמול אבו מאזן נשא נאום תקיף
היום ביבי ישיב בנאום תקיף משלו
היה זה בן גוריון שטבע את הביטוי או"ם שמו"ם ב 1955
וזה קבע את היחס של המדינה כלפי הארגון עד עצם היום הזה
אולי הגיע זמן לחשוב על שינוי גישה
אין לנו או"ם אחרת

הגיגים על כדורגל ועל החיים בבלוג הזווית מאת יונתן קישקה

האם אסאד, איוב הציבור מספר אחד של אתמול יהפוך לבן הברית של הציבור של מחר? הכל אפשרי. זה נקרא ריאלפוליטיקה, עיסה קשה לבליעה עם נטיה להיתקע בגרון וגם קשה לעיכול
אם יקרה הדבר, יצטרך אסאד להגיד תודה יפה לדאעש ולפוטין

מות נשיקה, חצי נחמה. תודה על כל מה שעשית מוטי