מישל קישקה

התקשורת סערה סביב "פרשת אריאל זילבר" אך מעט מדי נאמר על אחינועם ניני שסירבה לקבל את פרס אקו"ם במקביל להענקת פרס מפעל חיים לאריאל זילבר. קראתי בסוף השבוע רשימה של נחום ברנע בידיעות ושל יוסי שריד בהארץ, רשימות שעם תוכנם הזדהיתי ושקריאתן גרמה לי לפרסם את הפוסט הנוכחי
ניני היא לא רק זמרת מוכשרת עם קול ייחודי ויוצא דופן ביופיו. היא גם , כמו רוב האמנים , מביעה את דעתה ואת עמדתה ביחס לסוגיות שונות. היא מעורבת חברתית, פעילה למען זכויות האדם, מזוהה עם השמאל הפוליטי, קרי מחנה השלום, הופיעה עם מירה עוואד בשיר משותף בעברית, ערבית ואנגלית, היא פעילה במאבק למיגור האיידס ועוד
אמירותיו הבוטות והגסות של זילבר בנושאים פוליטיים ואחרים הן שגרמו לה לסרב לקבל את פרס אקו"ם. היא ויתרה על כבוד למען עקרונות, וזה בעיני ראוי להערכה ומוסיף לה כבוד
בנאום שנשא זילבר בטקס בו הוענק לו הפרס מטעם אקו"ם, הוא אמר שיש מקום לכל הדעות בשיח הישראלי. כוונתו הייתה כמובן לדעותיו שלו
דבריו נאמרו כאילו הוא קורבן של קונצנזוס שמאלני שאין בו מקום להבעת דעותיו
הדבר הצחיק אותי בלשון שגיא נאור, זאת אומרת הרגיז אותי
דעותיו של זילבר הן הן הדעות הרווחות במדינה כיום, מדינה עם ממשלת רוב ימינית וימינה מזה, עם אג’נדה ימנית, שמרנית, ריאקציונרית, שרוב תקציביה  מופנים להגשמת חזונה הימני, אם אפשר לקרוא לזה חזון בכלל, מדינה עם נטייה לגזענות, לחוסר סובלנות
אריאל זילבר הוא מוזיקאי מוכשר וכמה משיריו חרוטים בזכרון האישי והקולקטיבי
אחינועם ניני היא זמרת אמיצה