מישל קישקה

נועה מרציאנו שמותה בשבי העזתי נודע שלשום, היא קרובת משפחה של אורי פינק. הוא ״צייר״ לה מחווה מצמררת שקשה לקרוא לה קריקטורה. עבודה רגישה וכאובה. במדינתנו הקטנה אף אחד אינו חסין מפני בשורה רעה בזמן מלחמה או מבצע או פיגוע. אני מחבק את אורי חברי הטוב

הצטרפו למפגש הראשון בסדרה ספרו לי עוד – מפגש (מקוון) בין אמן לאוצר

יום חמישי, 16 בנובמבר, בשעה 19:00

שיחה מקוונת בין האמן מישל קישקה והאוצר יובל סער על הכוח והרלוונטיות של איור לספר סיפור ללא מילים

בהנחיית ד"ר איה לוריא

ההשתתפות ללא תשלום, בהרשמה מראש בקישור

https://did.li/a0ZNf

קישור זום ישלח ביום המפגש

את הלינק לזום אנשים יקבלו ביום של האירוע למייל. רק צריך להירשם

ויויאן סילבר הייתה אקטיביסטית לוחמת שלום ובין המייסדות של ״נשים עושות שלום״. לא יצא לי להכיר אותה בחייה אך כששמעתי הבוקר שהיא זוהתה בין הנרצחים הרבים של קיבוץ בארי, ציירתי אותה ספונטנית מתוך תחושת צער והזדהות עם האידאלים שהאמינה בהם ושלהם הקדישה את חייה
קולט אביטל כתבה לה רקוויאם שאני מפרסם כאן

הפרויקט ״זיכרון עוטף״ עלה לאוויר היום. תמצאו כאן ארבעה קישורים
קישור לכתבה בוואיינט הנותן הסבר רקע קצר על המיזם
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hke8i6kep
קישור לכתבה נרחבת של יובל סער במגזין פורפוליו
https://www.prtfl.co.il/archives/191203
קישור לאתר הייעודי של האקדמיה בצלאל עם כתובת האתר שבו ניתן לרכוש הדפסים
https://www.bezalel.ac.il/news/655142
קישור לפייסבוק של בצלאל
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0XCf43iNmNx7Nehg1tpjrtdmGYwBH6XmiGzagFNLb8h6VdheR7Z4gANzPZThduPkRl&id=100064772523966&mibextid=K8Wfd2
רק אזכיר שיוזם ומוביל המיזם הוא עמית טריינין, ראש תחום איור במחלקה לתקשורת חזותית, השתתפו בו המרצות והמרצים של המחלקה וסטודנטים משנה רביעית. כל מכירות ההדפסים קודש לשיקום של קיבוץ בארי שבו יודפסו העבודות

מעל פני הקרקע, בית חולים. מתחת לפני הקרקע, מנהרות מסתור, מחבלי חמאס, ארסנל תחמושת וטילים שנורים מבית החלים לעברנו כשהאוכלוסיה האזרחית, החולים והצוותים הרפואיים משמשים מגן אנושי. רק שהמצב הזה אינו חדש, ידענו זאת במבצעים הקודמים הקרויים סבבים

כתבה של אמיר קמינר על עולם הקולינריה ועמדות פוליטיות, על הפער שבין העונג של הבישול ועינוגי השולחן לבין תמיכה בטרור, על קולינריה כסוכן של קירוב ללבות מול חוסר אמפתיה

זו איננה עוד רשימה על אוכל. זו כתבה על שני סיפורים מקבילים, על ישראליות, על זכרונות, טעמים, ומסורת משפחתית וטראומה חדשה. על דרך רגישה ושונה לכתוב על אוכל בצל אירועי אוקטובר

קריקטורה נהדרת ומרגשת של גיא מורד שנוגעת בבבטן הרכה של כולנו

Bring them home
קריאה שהיא קריעה וזעקה

מחר יצויינו חמישה שבועות לשבת השחורה. שחורה משחור. החברה האזרחית התגייסה כאיש אחד בשורה של מיזמים יוצאי דופן וחמ״לים של סולידריות, תמיכה, עזרה הדדית. כולל הופעות של אמנים מתחומים שונים. באקדמיה בצלאל הוקמו מיזמים ופרויקטים יפים. ניתן לעיין באתר הזה
https://emergency.bezalel.ac.il
אחד הפרויקטים שיראה אור בשבוע הקרוב הוא ״זכרון עוטף״ שיכלול יותר משבעים איורים של מרצות ומרצים וסטודנטים לאיור מהמחלקה לתקשורת חזותית. כולם התבקשו לאייר את יישובי וקיבוצי העוטף לפני ה-7 באוקטובר כשהכל היה נראה על פניו פסטוראלי. הדפסים של האיורים יודפסו בדפוס בארי ויעמדו למכירה באתר ייעודי ששיפורסם בשבוע הקרוב. היוזם הוא עמית טריינין, ראש תחום איור במחלקה
מיזם אחר מתוך 25 מיזמים הוא סדנת קריקטורה בהנחייתי
https://emergency.bezalel.ac.il/5f24b543a2c44c1ebdfd2b19dd86a884

כשהוצע לי להשתתף בפרויקט האיורים ״זיכרון עוטף״ מיד חשבתי על בארי כי יש לי שם ידיד ותיק שאיתו אני בקשר מהיום הרשאון למלחמה. כשהקלדתי בארי בגוגל מיד עלו צילומים מרהיבים של פסטיבל דרום אדום, שטיחים טבעיים ואין סופיים של כלניות. ראיתי גם צילומים היסטוריים של העליה לקרקע של הקיבוץ וזה מאוד דיבר אלי כחניך השומר הצעיר לשעבר שחונך על ערכי הציונות והחלוציות, הסוציאליזם והחילוניות, אהבת הארץ וחיי שיתוף בחברה שיוויונית. הוספתי ציפורים נודדות בגלל השיר היפה של אהוד מנור שהתנגן לי בראש ושמתחיל במילים ״בשנה הבאה״. הכלנית היא כידוע פרח מוגן ובשבת השחורה של ה-7 אוקטובר הגנה ראויה הייתה כה חסרה חוץ מכיתות הכוננות הנפלאות. אני יודע שהצבע האדום מתכתב עם צבע הדם שנשפך אך אני מקווה שבכל זאת תראו באיור מסר אופטימי, מסר של הזדהות, אהבה ותקווה
האיור בוצע ידנית בצבעי מים על נייר כותנה

לידידי קוראים יגאל זורע, בוגר בצלאל מסוף שנות השמונים, מעצב מוכשר ובעל הבלוג המרתק
kavimvenekudot.wordpress.com