מישל קישקה

התערוכה במגדל דוד שווה ביקור ועיון מעמיק. היא מציגה עשרות קריקטורות שצויירו ופורסמו משנות הארבעים ועד היום על ידי גדולי הקריקטוריסטים הישראלים. ההתבוננות בעבודות מדגישה שירושלים היא לא רק "עיר נצחית שחוברה לה יחדיו עד להודעה חדשה", היא גם מתבוססת באותן בעיות נצחיות לאורך השנים. בעיר הקודש המתחדשת לכאורה, אין חדש תחת השמש
ואין כמו לקט קריקטורות  שנבחרו בעבודת אוצרות טובה מאוד (תודה לערן ליטוין), כדי לחדד עובדה זו. עיצוב התערוכה (תודה רנה סיוון) מרכז את כל העבודות במרכז אולם האבירים, כך שתנועת המבקרים היא מהקירות אל המרכז, ולא לאורך הקירות כנהוג. התערוכה היא פרי שיתוף הפעולה הראשון בין המוזיאון לקומיקס בחולון למגדל דוד. מברוק! במקביל לתערוכה פורסם קטלוג מצויין, עשיר בתמונות, בתוספת טקסטים טובים (אפרים סידון, ג'קי לוי,…) אך הדבר החשוב והמשמח מכל הוא שכל הטקסטים מופיעים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. אנו נוטים לשכוח שערבית היא אחת השפות הרשמיות של מדינת ישראל.
אגב, אחת התופעות המצערות והמעצבנות אותי בירושלים היא ריסוס צבע שחור ביד זדונית ונעלמה על התרגום בערבית של שלטי הרחובות. אין לי מושג מי עושה זאת, אני רק יכול לנחש מהן דעותיו הפוליטיות וערכיו המוסריות. בעיני זהו אקט אלים ומכוער ביותר

Une exposition de caricatures sur le théme de Jérusalem vient de s'ouvrir a la Citadelle de David située  Porte de Jaffa a l'entrée de la Vieille Ville de Jérusalem. Elle réunit des dessins des grands cartoonistes israéliens des années 40 a aujourd'hui. Si vous êtes de passage cet été, ne la manquez pas!
Un tres beau catalogue a été édité en trois langues: hébreu, arabe et anglais, les trois langues officielles du pays. Cet effort de traduction est en soi un symbole fort qui me réjouit.

עמוס היה סטודנט שלי בבצלאל בעבר הרחוק. נכנס לשם מוכשר, כך יצא וכך נשאר
אני אוהב את ההומור הנשכני, השחור והחצוף שלו, ואת הקו הזורם והחופשי
יחד עם ניר מולד ועם גלית גאון כאוצרת, הוא מציג תערוכת קריקטורות שחורות וחורקות,
הציור שעל ההזמנה מסכם את רוח הדברים בצורה אופטימלית: אמן ניצב מול הבד לבן עם אקדח מוצמד ולרכתו, ולצידו בדים מוכתמים בדם מושפרץ של האמנים שקדמו לו. די נדיר לראות הומור שחור שכזה באזורנו. כאן קשה לאנשים לצחוק על המוות. הוא כל כך נוכח. כאן מובילה תרבות השכול

אירית מילר, ראש החוג למוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, יזמה פרויקט של אוצרות עבור בוגרי הקורס
הנושא הנבחר: החברה הישראלית. התערוכה היא מן הסתם עוד יעד מומלץ לקיץ הלוהט עלינו לרעה
כקריקטוריסט אני מודה שהנושא הוא אחד הקשים: לרוב, המציאות עולה על הקריקטורה, והקריקטורות נראות לפעמים חיוורות בהשוואה למקור. מישהו צריך עוד להמציא פטנט שיאפשר לנו לצייר עם רעשים וריחות

ביקור בתערוכת קריקטורות על ירושלים במגדל דוד הינו בילוי משפחתי מומלץ לקיץ
האוצרים מצאו לנכון לסנן החוצה את הקריקטורות החריפות יותר כדי שלא לפגוע ברגשות הציבור
ירושלים היא עיר טעונה גם, ואולי בעיקר, בשאלות הנוגעות להומור ולביקורת

בימים טרופים אלה מנהלים החרדים מאבק בלתי-צודק נגד ההחלטת העירייה לפתוח חניונים בשבת. בכל דור ודור חייב חרדי למצוא סיבות "טובות" להפגין בפרעות, להבעיר פחי אשפה ולזרוק על שוטרים חיתולים משומשים
צחוק הגורל הוא שהקריקטורה שנבחרה להזמנת התערוכה מטפלת בבעיות החנייה סביב העיר העתיקה, והיא צויירה על ידי חברי הוותיק שמוליק כץ בשנת 1969
האם זה מלמד אותנו שבירושלים מה שהיה הוא מה שיהיה? מה שבטוח הוא שבענייני חנייה, הסטאטוס-קוו נשמר! הללויה

למה רצה זמר הפופ המצליח מכל הזמנים לעטות על פניו היפות מסכת מוות לבנה

Pourquoi le chanteur pop le plus populaire de tous les temps
voulait-il porter le masque blanc de la mort?

ירושלים, עיר פתוחה ופלורליסטית, בזמן אמת
Jérusalem, ville ouverte et pluraliste, en temps réel.

Le directeur du Centre de Doha pour la liberté d'information, basé au Qatar, Robert Ménard, a annoncé mardi sa démission du centre créé en décembre 2007, se disant "asphyxié" par le manque de liberté.
"Aujourd'hui, le Centre est asphyxié. Nous n'avons plus ni la liberté ni les moyens de travailler", a déclaré Robert Ménard dans un communiqué, ajoutant avoir quitté l'organisation ainsi que son équipe.
"Certains responsables qataris n'ont jamais voulu d'un Centre indépendant, libre de s'exprimer en dehors de toute considération politique ou diplomatique, libre de critiquer le Qatar lui-même: or, comment être crédible si l'on passe sous silence les problèmes dans le pays qui vous accueille?", poursuit le Français dans son communiqué.
M. Ménard s'est plaint de la réticence de certains responsables à accepter la liberté du Centre, citant notamment le président de son conseil d'administration, cheikh Hamad ben Thamer Al Thani, également président du conseil d'administration de la chaîne satellitaire Al-Jazeera.
"Ces personnes n'ont jamais accepté l'idée de notre indépendance et de notre liberté de parole, a-t-il accusé. Elles n'ont eu de cesse de nous mettre des bâtons dans les roues et, ce faisant, de s'opposer aux engagements pris".
Le fondateur de Reporters sans frontières (RSF) a cependant rendu hommage à l'émir du Qatar et à son épouse cheikha Mozah bint Nasser al-Masnad, soulignant que c'était la "première fois qu'une organisation internationale de défense de la liberté de la presse voyait le jour dans un pays du Sud".
Le Centre de Doha a été créé en décembre 2007 par la fondation du Qatar, que préside l'épouse de l'émir, cheikha Mozah bint Nasser al-Masnad, et RSF.
Il a notamment mis en cause le manque de liberté de la presse dans la riche monarchie pétrolière du Golfe. Le 1er mai, le Centre de Doha avait déclaré que les médias au Qatar et dans la région étaient censurés et soumis à des lois restrictives.(paru dans l'Express)