מישל קישקה

תפנית דרמטית ברוסיה! הרוצח השכיר נגד הרודן הבכיר! סופה של הדיקטטורה הפוטינית? סופה של המעצמה המושחתת? סופה של המלחמה נגד אוקראינה? עתיד יגיד

בסוף החודש ייצא לאור בצרפת ובלגיה ״ירושלים אחרת״, הרומן הגרפי החדש שלי, פרי עבודה של שלוש שנות כתיבה וציור. ספר חדש הוא שחמה גדולה וציפייה גדולה. כתבתי אותו במהלך השנה הראשונה של הקורונה, שנה שבה הזמן לא הפסיק מלכת אבל בהחלט התנהל בעצלתיים בין סגר לסגר. שנת זום, שנת אלכוג׳ל, שנת מסכות וכפפות, שנת ריחוק פיזי. שנה שכמעט נמחקה לנו מהזכרון או שהעדפנו לשכוח. בין מרץ 2020 ואפריל 2021 טיילתי כל יום בשכונה היפה שלנו בירושלים, ריקה מאדם ומרעשים, והריק הזה התמלא במחשבות על אהבתי הגדולה לאיור ולהומור שעיצבו את דרכי המקצועית, על מאבקי למען חופש הביטוי, על עמדותי הפוליטיות והערכיות כישראלי יהודי חילוני דמוקרט וליברל מול הגל העכור של הלאומנות הקיצונית המשיחית ומול הזריעה הבלתי פוסקת של ההסתה לשנאה, וגם במחשבות על ארבע עשורים של הוראה בבצלאל רגע לפני גיל הפרישה הרשמי. באפריל 2020 הקורונה הכניעה את אבא שלי. אהבתה של אוליביה, של בנינו ושל נכדינו, עזרה לי לעבור את שנת האבל עטוף בחום ובאנרגיות חיוניות
את הספר ליוותה העורכת שלי ז׳יזל דה האן מהוצאת דארגו בפריז, כשם שהיא ליוותה את שני ספרי הקודמים הדור השני ופלאלפל עם חריף
ירושלים אחרת משלים וסוגר טרילוגיה אוטוביוגרפית. הוא יוצא לאור בצרפתית וכולי תקווה שהוא יראה אור בקרוב בעברית

לאחר תבוסתו בבחירות האחרונות, טראמפ ״לקח״ מסמכים סודיים רגישים מהבית הלבן אל ביתו והחביא אותם בכל החדרים כולל בשירותים. שלושים ושבעה סעיפי אישום עומדים נגדו והוא נוקט, כמה מפתיע, בנקיטת המשך הסתה פרועה של תומכיו נגד הממשל שבראשו הוא עמד. זה מזכיר לי מישהו אחר! מעניין

הסטטיסטיקה מחרידה: הים התיכון הפך במאה הנוכחית לקבר אחים של מהגרים הנמלטים על נפשם ממדינות דיקדטטורות או ממלחמות אזרחיות באפריקה ובמזרח התיכון. בינתיים שרשרת שלמה של עסקנים נצלנים עושים הון על גבם, שורה ארוכה של מדינות סוגרות את שעריהם בפניהם ויש עלייה מתמדת של הימין הגזעני הקיצוני האלים במדינות היעד של הפליטים

הקריקטורה מ 2015

ברלוסקוני היה קצת דומה לטראמפ וקצת דומה לביבי בפולחן האישיות העצמי, רק יותר חכם מהראשון ויותר סימפטי מהשני ויותר עשיר משניהם יחד

האם יש לאדם הסביר ספק לגבי מי עומד מאחורי הפיצוץ של הסכר האוקראיני? אני מצידי כבר החלטתי

באומץ שלה מול האלימות של בעלה ובקריירת הסולו המפוארת שהיא בנתה לעצמה, טינה טרנר הייתה דוגמה לנשים רבות בעולם

תקציב המדינה עבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים. תקציב שכולו תפנוקים למגזרים החרדיים למיניהם ולמגזר המתנחלי דתי לאומני. כל קריקטורה שעלתה בראשי הייתה מחאתית וביקורתית בצורה קיצונית. עד כדי כך שאפשר היה להאשים אותן באנטישמיות. לא כי הן היו אנטישמיות, אלא כי זו ההאשמה האוטומטית של המחנה הימני דתי נגד חופש הביקורת ובהמשך נגד חופש הביטוי בכלל. הדפוס החוזר הזה, קרי לחפש בנרות ובזכוכית מגדלת כל קו שאפשר להדביק לו תווית של ״געוואלד!! אנטישמיות!!״ הוא הרפלקס הפבלובי של החלש, של היהודי הגלותי שלא יצא מהשטעטל ומעולם לא הפך כאן לישראלי. ונגד האשמה כזו קשה מאוד להתגונן. הצל הכבד של ״דר שטירמר״ ושל השואה מבטל כל אפשרות של דיון ענייני בנושא. אז התאפקתי כדי לא לספק חומר בערה למתנגדים שלי שטופי המוח וציירתי קריקטורה מאוזנת שמשקפת את המצב
אך לי פעמיים ״אגב״. אגב, גם על הקריקטורה הזו יאשימו אותי, אם ירצו, באנטישמיות. ואגב, הממשלה הנוכחית היא היא קריקטורה אנטישמית בשיא התגלמותה ותפארתה

״קול השלום״ הייתה תחנת רדיו שהקים אייבי נתן, אקטיביסט למען שלום, סובלנות ואחוות עמים, ולא רק בינינו לבין שכנינו. התוכנית הייתה משודרת מספינה מול חופי ישראל כי הוא לא קיבל רישיון לשדר מהארץ. התחנה השמיעה מוזיקה הכי טובה בעולם ופעם בשעה היה אייבי נתן משדר בקולו מסרים של פיוס ושל תקווה בעברית ובאנגלית. אפשר היה לקלוט את השידורים באיכות טובה רק מתל אביב ומערים אחרות שלאורך החוף אך לא בירושלים
אייבי הלך לעולמו באוגוסט 2008 וכשפתחתי את הבלוג שלי בספטמבר באותה שנה, הקריקטורה הראשונה פרסמתי הייתה מחווה לאיש המיוחד הזה

יום ירושלים הפך מזמן למפגן כוח פרובוקטיבי של חלקים גדולים במחנה הלאומני-דתי-משיחיסטי, מחנה שבמרוצת השנים ניכס לעצמו את דגל הלאום באיצטלה שהם ורק הם מייצגים אהבת הארץ וציונות. העליונות היהודית הזו משתווה בדיוק לעליונות הלבנה של טראמפ ועדר מעריציו. עליונות גזענית, מיזוגנית, עיוורת, מכוערת ומסוכנת
טוב שתנועת המחאה האזרחית נגד ההפיכה השלטונית השכילה להחזיר לעצמה את הדגל, סמל למדינה יהודית דמוקרטית