Feeds:
פוסטים
תגובות

חושך באמריקה

איסור על הפלות ואישור על נשיאת כלי נשק מחוץ לבית. מה קורה לאם הדמוקרטיות? המערב הפרוע חוזר בגדול! לא השיגים, נסיגה. אפילו דרמטית ביותר

לא פשוט לצייר אחרי תוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית של צרפת אבל קשה הרבה יותר להנהיג ממשלה. מקרון בין ימין קיצוני לשמאל קיצוני. בנט לא לבד

נאום פרידה מכובד של בנט. נאום ״ניצחון״ זחוח ופתטי של ביבי ברמה של עסקן ליכוד בפריימריז בעיר פיתוח כושלת. המחשבה שאיאלץ (אולי) לחזור ולצייר אותו בקריקטורות מחליאה אותי
אז לקחתי כדור נגד בחילה וציירתי קריקטורה ראשונה

ציירתי את השער של גיליון עיניים החדש. הנושא הוא ״שויון״ וציירתי שער מלא בפורטרטים מחוייכים של נשים וגברים מעמים שונים, מארצות שונות ומתרבויות שונות. הנושא תואם את האני מאין העמוק ביותר שלי: בני אדם נולדים שווים ואף אחד, אף גזען ואף אנטי דמוקרט לא יצליח להזיז אותי מאמונתי זו

עד איפה ילך פוטין? ממש לא בטוח שהוא בעצמו יודע

שבעים שנה, הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה אחרי לואי ה-14

הפרידה של אורי זוהר מהעולם מזכירה לי את הפרידה שלו ממאזיני גל״צ ב-1977 בתוכניתו ציפורי לילה. הייתי אז סטודנט בבצלאל ונהגתי לעשות שיעורי בית אל תוך הלילה עם רדיו דלוק. אגב גל״צ הייתה התחנה היחידה ששידרה אחרי חצות. קול ישראל היה סוגר את הבסטה בחצות לצלילי התקווה. בתוכניתו האחרונה הודיע זוהר שהוא פורש מהמיקרופון עקב חזרתו בתשובה והזמין את המאזינים להתקשר אליו בשידור חי כדי לנסות לשכנעו שהוא טועה. נכון לעכשיו אף מאזין לא הצליח להפוך את החלטתו
(ב-1977 יצא כתב העת ״משקפיים״ בעריכת תמיר ראונר (כיום עורך של ״עיניים״
ב-1988 תמיר נתן לי שני עמודים לגיליון המיוחד בנושא קומיקס. הייתה לי יד חופשית ובחרתי לצייר את הסיפור של אותו לילה שבו נפרדתי בצער מזוהר שמאוד הערכתי כעולה חדש כי הוא היה אחד החיבורים שלי לתרבות הישראלית ולעולם הקולנוע והבידור המקומי

מצעד הגאווה יתקיים היום בירושלים תחת אבטחה כבדה לאור איומי הרצח של ״החברים של שליסל״: גורלה של שירה בנקי מחכה לכם
יש פרדוקס מעניין בכך שקריקטורות בדרך כלל נתפסות כהקצנה של המציאות בשעה שהן בעצם הקול השפוי הכמעט יחידי מול הטירוף והקיצוניות
הקריקטורה של חברי גיא מורד ושלי ממש מתכתבות

סיכום חודש מאי בשבעה דגלים

חובת ענידת הטלאי הצהוב לכל יהודי צרפת הכבושה הוכרזה ב-29 במאי 1942 ויומיים קודם לכן בבלגיה הכבושה. טלאי זה איפשר לזהות את היהודים בעת המעצרים על מנת לייעל את הטרנפורטים ברכבות למחנות ההשמדה. אבא שלי בן ה-16 חויב לענוד אותו בצורה בולטת על הז׳קט