מישל קישקה

זה מה שקורה כשמדינה מוצאת עצמה בת ערובה בידי ארגון טרור
וכל מילה מיותרת

ועדת הפרס החליטה השנה להעניק את הפרס לשני עיתונאים, מארה רסה מהפיליפינים ודמיטרי מוראטוב מרוסיה. שניהם לוחמי חופש העיתונות וחופש הביטוי הפועלים בארצם ללא לאות ובסיכון אישי גבוה. מאבק חסר פשרות למען ערכים שבלעדיהם אין דמוקרטיה. כחבר בארגון הבינלאומי ״קריקטוריסטים למען שלום״ אשר פועל במטרה זהה, אני מצדיע להם ולעמיתיהם האמיצים שאחדים מהם שילמו בחייהם את מאבקם הצודק

עיתון לה מונד הצרפתי בשיתוף עם קרטונינג פור פיס, בחר בקריקטורה שלי לשערו היום

הידיעה פשוט הולידה את הקריקטורה הזו והחלטתי לא להתנגד

דימויים שאיירתי לפסטיבל בנימינה שהתקיים בסוכות. שני זמרים-נגנים מוכשרים ואהובים

במציאות של היום, באין תחזית ברורה באשר העתיד, מצב הרוח נוטה לנוסטלגיה
למה לא בעצם

כולל למי שמעבירים את האשראי או את הנייד ולא חותמים

ב-13 בנובמבר 2015 ביצעו חוליות מאורגנות של טרוריסטים אסלאמיסטים סידרה של פיגועים רצחניים בפריז. הנורא מכולם בוצע בבטאקלן שבו נטבחו 130 צופים שבאו לקונצרט של להקת הרוק איגלז אוף דס מטל
רוב המחבלים חוסלו ובשבוע שעבר נפתח המשפט נגד אלה שנלכדו וסייעניהם בתכנון ובלוגיסטיקה
משפחות הנרצחים ומאות הפצועים מיוצגים במשפט ההיסטורי הזה
מעולם לא התקיים משפט בהיקף הזה בצרפת

עשרים שנה מפרידות בין פיגועי אל-קאעידה בארצות הברית לבין נסיגת הצבא האמריקאי מקאבול
ארה״ב שקעה במלחמה אבודה מראש נגד מה שהגדירה כציר הרשע
ציר רשע שלובש פנים רבות תחת שמות שונים כמו אל-קאעידה, דאעש, טליבאן ועוד
אירגוני טרור שחטפו מהאסלאם את הנביא מוחמד והחליטו לצבוע את המאה העשרים ואחד בצבעי דם ומוות

ה-11 בספטמבר 2001 הוא תאריך שנצרב לעד בזכרוני. במהלך כל אותו היום עבדתי סביב השעון בסטודיו עם הרדיו דלוק על גלי צה״ל. מבזקי חדשות החליפו את התוכניות הרגילות ודיווחו בזמן אמת על המתקפה המתרחשת נגד מגדלי התאומים בניו יורק. כשבמבזקן הודיע שהמגדל הראשון קרס על עצמו והתמוטט הייתי בטוח שהוא נסחף או היסטרי, שהקומות שנפגעו פגיעה ישירה אולי קרסו אך לא המגדל כולו
כשחזרתי הביתה מאוחר בערב, זיפזפתי בין כל הערוצים ששידרו בלופ ובכל השפות את אותן תמונות. ראיתי ששני המגדלים נפלו. אך לא נפל לי האסימון. התקשיתי להאמין למה שהמסך השטוח התעקש להראות לי
הלכתי לישון בתקווה שאקום לבוקר חדש אחרי חלום רע
כשראיתי את הצילומים המודפסים בעמוד הראשון של עיתון הבוקר הבנתי שהתעוררתי בתוך סיוט ממשי

קריקטורה שציירתי ב- 2002 עבור עיתון צרפתי לציון שנה לפיגועים

קריקטורה שציירתי בתוכנית הבוקר ״קפה טלעד״ בעקבות פיגועי אל-קאעידהבקזבלנקה במאי 2003. היה ברור שהעולם חי בעידן חדש, עידן של טרור רצחני עיוור, מטורף, צמא דם ומעריץ מוות אלים

והנה מחווה אישית צנועה לעיר ניור יורק שאני כה אוהב, עיר שמלקקת את פצעיה מזה עשרים שנה, עיר שמגדלי התאומים נמחקו מצלליתה, עיר שהדי הפיגועים מהדהדיםבה עד היום