מישל קישקה

בשנת 2010 איירתי לדבורה בושרי את ספרה ״אחותי הקטנה ישנה״ עבור הוצאת אגם. השנה תורגם הספר לאנגלית וקיבל המלצה חמה שהחזירה אותי לעבודה על הספר לפני יותר מעשר שנים. סיפור יפה כתוב במינימליזם, באיפוק ובחן רב שאיפשר לי ליצור עולם קטן שבו דוקא האחות הגדולה היא הגיבורה והאחות הקטנה רק מרומזת פה ושם ברקע
https://www.kirkusreviews.com/book-reviews/devora-busheri/my-sister-is-sleeping/

https://www.jewishbookcouncil.org/book/my-sister-is-sleeping?fbclid=IwAR0NL2Nh90vhOZZemxiW86zZ3dFU6AonnAE__WcRo7Bs2teKeGtZQmraYOU

האח הגדול הסיני כפה את חוקי החירום לביטחון בריאותי על האחות הקטנה הונג קונג. נגיף הקורונה משמש תירוץ פנטסטי במטרה לשלוט באזרחים על פי חזון ג׳ורג׳ אוררוול ב-1984. ולא רק בסין, גם אצלנו, גם באמריקה. כל מי שעיניו בראשו מבין שזה מתחיל במעקב אחרי שרשרת ההדבקה ושמירה על חובת הבידוד וייגמר במשטרת המחשבות
מיליארד ומשהו סינים כבר סרוקים לצורכי זיהוי פנים ואין גבול לרצון בשליטה מוחלטת על כל אזרח ואזרח
האיור הוא קטע מתוך פוסטר שיצרתי ב-1997 (איך הזמן רץ!) בהזמנת מוציא לאור סיני
רק הוספתי פה ושם את המשפט המפורסם
Big Brother is watching you

בלי מילים

אני לא נכנס למהות של הדיון שמתקיים היום בועדת הכספים בעניינו של ביבי, הטבות מס, החזרי מס, כיסוי הוצאות כפולות במעונות. אני רק חושב, כמו מיליוני ישראלים היום, שעצם קיום הדיון הזה בעיתוי הזה- כאשר המשק שרוי במשבר כלכלי-תעסוקתי חריף ביותר עקב מגפת הקורונה, כאשר מוגדרים חיוניים מוצאים עצמם בלי עבודה ומובטלים, כאשר עמצאיים כה רבים נאלצים לסגור את העסק, כאשר התחלואה חוזרת ועולה וגל שני מאיים להחזיר את כולנו לאחור- עצם קיום הדיון הזה הוא שערורייה שאין לה שם, מעשה מגונה, פורנוגרפיה שלטונית, ביזוי המדינה והעם כולו
תתבייש לך מיקי זוהר, תתבייש לך ביבי
הצרה שאין להם בושה
אני מעלה גם קריקטורה מצויינת של חברי גיא מורד היום בידיעות

הגיע זמן שהאמריקאים יתעוררו

רוני קובן, אחד מאנשי התקשורת האמפתיים יותר שיצא לי להכיר ועם הקול הערב ביותר שיצא לי לשמוע, אירח אותי אתמול בלילה בתוכניתו ״כאן הלילה עם רוני קובן״. הראיון הוקדש כולו של אבא שלי שמת מקורונה  לפני כחודש וחצי
זה מתחיל בשעה 1:25:15 בתוכנית
https://www.kan.org.il/Radio/item.aspx?pid=134300

דיל המאה של טראמפ הוכרז בזמנו בבית הלבן ברעשים וצלצולים כשכל הנוכחים מחייכים מאוזן לאוזן, בטוחים שפתרו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רק שכחו לשתף את הפלסטינים בדיל. יש הסכמה מקיר לקיר בפוליטיקה השלטת בארץ סביב הסכם חד-צדדי, שמדינה פלסטינית לא עומדת, לא עמדה ולא תעמוד על הפרק
ממשלת ״האחדות״ למחלמה במשבר הקורונה היא מכבסת מילים, מסך עשן, מקסם שווא שנועד להסיח את דעתנו מייעודה האמיתי: להשאיר את ביבי בשלטון כי ביבי הוא המדינה, כי בלי ביבי אין מדינה וכי אחרי ביבי סוגרים את המדינה ושמים את המפתח מתחת לשטיח
וכל זה, למי שעדיין לא הבין, כדי שכולנו נשכח שמעל ראשו של הדייר מבלפור עומדים שלושה תיקים חמורים

רק תקשורת אוהדת, אליבא דביבי, היא תקשורת טובה, תקשורת שמלטפת ומלקקת כמו ישראל היום או ערוץ 20. כך הוא רצה את וואלה. כך הוא רצה את התאגיד. תקשורת מטעם. אבל הדמוקרטיה שלנו, כעוף החול, מסתבר, עדיין נושמת ונאבקת על קיומה, חיוניותה ונישמתה
לשלוח לכלא עיתונאי שלא רוקד לפי החליל של השליט עושים אצל פוטין, אצל ארדואן ודומיהם. זה גם חלומו הרטוב של טראמפ, אהוב נפשו של ביבי. אך באמריקה הגדולה זה לא ניתן. קיימים עדיין איזונים ובלמים במעצמה לשעבר שהעומד בראשה איבד מזמן את ראשו ואת כל הבלמים. אם בכלל היו לו אי פעם
גם ביבי איבד אותם. בציר הזמן שבין התקופה שקדמה לרצח רבין להיום
בכדור פורח משחררים שקי חול כדי לצבור גובה. ביבי משחרר שקי שנאה וצובר גובה וככל שהוא מתרומם הדמוקרטיה המסכנה שלנו מאבדת גובה
סג״לים, ליבסקינדים, ריקלינים, ביסמוטים, שפטלים וברדוגואים יש בשפע והם עושים את מלאכתם על הצד הטוב ביותר. קרי על צד ימין. דרוקרים יש מעטים. מעטים מדי. הוא עושה בדיוק את מה שמצופה מעיתונאי בחברה מתוקנת: מאתגר ומבקר את השלטון, את המשטר, את הממשלה את הרשויות ואת העומד בראש הפירמידה
דרוקר לא יישלח לכלא ובינתיים ביבי חזר בו מדרישתו זו. לפחות עשה כאילו

קריקטורה נגד גזענות שיצרתי ב-2006 עם טקסט מעודכן ל-2020

העיתונאית ענת לב-אדלר ערכה ראיון זומי עם בני הבכור דוד ואיתי על נסיבות מותו של אבי. הכתבה היפה מתפרסמת היום במרכז העיתון. אבא היה מאוד גאה אילו ידע
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5745616,00.html