מישל קישקה

מגיפת הקורונה הוכרזה הערב כעולמית, המדינה נערכת לתרחישים הקיצוניים ביותר, במדינות רבות בעולם עובדים סביב השעון על חיסון שיהיה מוכן אולי בעוד שנה, נתב״ג נראה כמו עיר רפאים, מוסדות נסגרים, עסקים פושטים רגל, סוגרים בתי ספר, שומרים נגיעה, עובדים מהבית, שולחים צווי 8 לסבתות, לא מנשקים מזוזות, מבטלים מופעים, אזרחים נשלחים לבידוד, אך אף אחד לא מתייחס לעובדה שמצאתי מאיפה הנגיף הגיע

יש סיכוי (סיכון?) שבשינוי החוקה הרוסית, פוטין יוכל לשלוט לנצח. רק שביבי לא יקח ממנו דוגמה

אווירת המגיפה של נגיף הקורונה בפורים 2020 מזכירה לי קצת, להבדיל, את זו של פורים 1991. אז חגגנו לא רק את פורים אלא בעיקר את סיומה של מלחמת המפרץ בתלישת המסקינג טייפ מהחלונות, בפירוק החדרים האתומים ובהחזרתן לבוידעם של ערכות המגן עם מסיכות…הגז
בכל מקרה ומה שלא יהיה, חג פורים שמח לכולם

עם ספירת 99% מהקולות מסתמן ניצחון מוחץ של וירוס הקורונה

הבוקר הגיע אלינו בווטסאפ טקסט מאוד יפה של דויד גרוסמן. הגיג אישי מנוסח בצורה חדה ומדויקת בעקבות ליל הבחירות ותוצאותיה הזמניות. שיתפנו את הטקסט כפי שאנו משתפים כל דבר יפה/חכם/מרגש/מעניין/מצחיק שאנו מקבלים. כך שלחנו אותו לחברים ולמשפחה ובנוסף כתבתי לגרוסמן כדי להודות לו אישית. תשובתו לא אחרה לבוא והיא היתה מפתיעה בלשון המעטה: ״מישל יקר, מצטער אבל זה פייק…מישהו שקרא הרבה טקסטים שלי הפנים אותם״. אני חייב להודות שחשתי הלם רגעי. בעולם שבו אנו חיים כמעט שאי אפשר להבחין בין אמת לשקר, בין ממשות לסילוף, בין מציאות לבידיון, בין מסמך לזיופו, בין ידיעה לתעמולה, בין מקור לחיקוי, בין היסטוריה לקונספירציה. הפייק הפך לכלי נשק בידי אנשים, ארגונים, מדינות ומעצמות שמפיצים אותם ברשתות החברתיות למיניהן שהפכו בכך לצינור הביוב המרכזי של עולמנו
אני מסתפק בדיווח ולא מפרסם את הטקסט שלו כאן כדי לא לתת רוח גבית להמשך הפצתו. סיכוי סביר שקיבלתם אותו ממישהו שאוהב אתכם

הביביזם אמנם ניצח בבחירות השלישיות אבל המפלגה השלישית בגודלה היא הרשימה המשותפת. וחשוב לזכור שאי אפשר יהיה לבנות כאן מדינה דמוקרטית אמיתית וחברה צודקת בלעדיה. אז הסיסמה היא לא ביבי או טיבי כפי שהליכוד דיקלם בוקר וערב בדפי המסרים כדי להפחיד את הבייס, הסיסמה היא ביבי וטיבי

בחירות שלישיות תוך אחד עשר חודשים על רקע קמפיין מכוער, נמוך ופוגעני שפוגע בעיקר בנו, האזרחים. ההנהגה והעומד בראשה מתייחסים אלינו כאל עדר של מטומטמים ואם אנחנו לא עדר של מטומטמים בוא נוכיח זאת בקלפי ונשלשל פתק עם האותיות: די
ביבי יכנס לספרי ההיסטוריה כמי שהקריב ללא כל היסוס את הדמוקרטיה למען אינטרס אישי
הוא מנהל קרב על חייו (הפוליטיים) על חשבון חיינו ועתידנו

קריקטורה מצויינת של גיא מורד היום בידיעות

משום מה בכל יום בחירות יש מתלבטים ומהססים רבים, רבים מדי, וכאלה שטרם החליטו למי לתת את קולם, וגם כאלה שהפער בין הראש לבטן מבלבל אותם, וגם כאלה שלא הולכים להצביע כעיקרון או שמצביעים הצבעה שבטית בלי לחשוב פעמיים. לכל אלה אני מציע לצפות בסרטון הויראלי שמסתובב ברשת ובו מתבטאים ראשי המוסד לשעברֿ על ״אמינותו״ של ביבי. ואם בסופו של דבר לא יידעו אותם קולות צפים למי להצביע, יש סיכוי שיידעו לפחות למי לא
ואם לא יצליחו לצפות בסרטון אפשר לקרוא עכשיו את השורות האחרונות של מאמר המערכת שפורסם הבוקר בהארץ
אפילו המחשבה על פרק הזמן שמצפה לישראל עד סגירת הקלפיות מחר מעוררת צמרמורת של בעתה: כמה מנות נוספות של רפש ייאלצו הישראלים לספוג? בשלב זה, כל שנותר הוא לקוות שנשארו מספיק אנשים שמזהים את הסכנה בקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת משיח השנאה, ההסתה והשקרים שמפיץ נתניהו וישימו מחר סוף לשלטונו הממאיר
ובקשה אישית נוספת, אם כי אני די בטוח שאני מדבר בשמם של רבים: הגיע זמן להפסיק לכנות ״השבט הלבן״ את מתנגדי הליכוד הנוכחי בהובלתו של ביבי. ״שבט לבן״ הוא כינוי גזעני שמטרתו היחידה ללבות היא שנאה בתוך העם כולו. לצערי זה עבד יפה עד כה. שאלו את מתן אשל. האירוניה היא שביבי הוא בעצמו יציר מובהק של אותו ״שבט לבן״ דימיוני, בן לאב ״לבן״ ולאם ״לבנה״, נשוי לאשה ״לבנה״ ואב לבנים ״לבנים״. הגיע זמן להפסיק עם זה, ופנייתי מופנית גם לתקשורת שאימצה בקלות דעת את הביטוי ומשתמשת בו לעייפה ובכך נותנת לו תוקף ולגיטימציה
ובקשה אחרונה לעת עתה: רחמו עלי, נמאס לי לצייר את ביבי

עוד מעט נקרא בציוצים של ביבי שנגיפי הקורונה נוהרים אל הקלפיות