מישל קישקה

הונג קונג נאבקת למען החושפ והדמוקרטיה. סין רוצה לכפות את הסיוט הקומוניסטי עם ההשלייה הקפיטליסטית. סין הראתה בעבר הלא רחוק למה היא מסוגלת ולא ברור אם יש להונג קונג סיכוי

דבר העורך שפורסם הבוקר בהארץ
Bibi Haaretz

 מאמר דעה מצויין שב.מיכאל פירסם אמתול בהארץ
אני מוסיף לו פרשנות מאויירת משלי

שי צ׳רקה, שעל אף מראהו הנערי הנצחי, נמנה עם וותיקי הקומיקס והקריקטורה הישראלית, כמעט דינוזאור, יקבל את פרס יקיר אנימיקס בטקס פתיחת הפסטיבל מחר
ברכות לחברי ועמיתי שי והמשך עשייה פורה ומפרה

הנה זה קורה בשנה ה-19 ברציפות, יותר משיאו האישי של ביבי! פסטיבל אנמימיקס יוצא לדרך השבוע. אז לכל חובבי הדברים החשובים באמת בחיים, קרי קונמיקס, קריקטורה ואנימציה, אסור להחמיץ
הנה קישור לאתר
http://www.animixfest.co.il
אשתתף בשולשה מפגשים בשבת ה-3 באוגוסט
בשעה 17.30: פה קבור הכלב, פנל מומחים על המחלוקת סביב הקריקטורה של ביבי וטראמפ בניו יורקר
בשעה 19.30: למה מי מד, על סגירתו של מד מגזין האגדי, בהגשת ניר מולד
בשעה 20.30: פלאפל עם חריף, על הרומן הגרפי החדש שלי
כל הפרטים באתר של הפסטיבל

ברומן הגרפי החדש שלי ״פלאפל עם חריף״ שייצא לאור בספטמבר בהוצאת מודן, אני מספר שביולי 1969 הגעתי ארצה לראשונה, למחנה קיץ של השומר הצעיר, כשבאותו זמן צעד ארמצרונג על הירח. צעד היסטורי, גם לאדם וגם לי

פוסט שהעלה דוד קישקה שיודע לשחק עם המילים כמיטב המסורת המשפחתית

אני בכלל ממליץ ללחובבי קולינריה, גסטרונומיה והיסטוריה לבקר בדף הפייסבוק שלו
https://www.facebook.com/people/David-Kichka/100011726467379

לפני חודשיים פרצה המחלוקת בעקבות פרסום הקריקטורה של אנטוניו בניו יורק טיימס שבעקבותיה החליט העיתון באומללות מצערת, להפסיק לפרסם קריקטורות פוליטיות. כתבתי על כך באריכות בבלוג ולא אחזור כאן על כל הפרטים. אני מעלה את הקריקטורה שציירתי החודש עבור הירחון הבלגי שבו אני מפרסם מזה עשרים שנה
לצייר ולפרסם קריקטורות הפך לאקט של התנגדות

אני אמנם פרנקופוני אבל כחובב קומיקס מושבע קראתי גם את מד מגזין, הדבר הטוב ביותר שקרה לקומיקס האמריקאי בשנות נעוריי. ירחון סאטירי, מלא הומור יהודי ניו יורקי, לועג לתרבות האמריקאית, לקולנוע, לטלויזיה, לפרסומות, לאמריקן וויי אוף לייף שכבש את העולם בשנות השישים. את מד דוקא גיליתי באחד מביקורי בארץ כתייר בחנות הספרים שהייתה בקומת הקרקע של כלבו שלום בתל אביב. הפכתי לקורא נאמן, שכללתי את האנגלית וגם הושפעתי מהסגנון הריאליסטי-גרוטסקי ששלט בו. ההשפעה הזו התווספה להשפעות הצרפתו-בלגיות וזה הסגנון שאיתו הגעתי לבחינות כניסה בבצלאל ב-1974, שם אף אחד מהשופטים בוועדת הקבלה לא הכיר ולא הבין קומיקס
הגיבור, בעצם האנטי-גיבור, של המגזין, אלפרד ניומן שמו, התנוסס על כל השערים, עם הרווח בין השיניים, האזניים הגדולות, השיער הג,ינג,י ומבט של טמבל
את כל זה אני מספר כי מד הולך להוציא את גיליונו האחרון באוגוסט ויחד איתו ייסגר פרק בתרבות האמריקאית שלעולם לא יחזור
חלק מהצוות של מד גם יצר קומיקס עסיסי ומופלא, ליטל אנני פאני, במגזין למבוגרים פליי בוי המפורסם בשל צילום נערת אמצע בעירום, וזה נתן לי תירוץ נהדר לקנות אותו
סביר להניח שהקומיקס הזה לא היה מתפרסם היום בגלל אימת הפוליטיקלי קורקטנס
הנה מספר שמות מהיכל התהילה של מד
Harvey Kurtzman, Mort Drucker, Jack Davis, Will Elder, Al Jaffee, Sergio Aragones, Don Martin, Wally Wood,…
ב-1994 היה ניסיון להוציא מהדורה עברית למד. רותו מודן וירמי פינקוס היו מעורבים במיזם אך העיתון נסגר אחרי עשרה גיליונות. או שקהל הקוראים טרם הבשיל, או שהעיתון הקדים את זמנו כאן או שאולי לא התאים לתרבות המקומית. לשמחתי רותו הזמינה אצלי את איור השער של הגיליון הראשון. ציירתי את אלפרד ניומן בגירסה ישראלית ערסית