לאחר השמעת פסק הדין המרשיע במשפט קצב החלטתי לפרסם בשנית קריקטורה שפרסמתי לפני שנתיים. עורכי דינו של קצב, אביגדור פלדמן וציון עמיר, עשו כמיטב יכולתם כדי להוציא את הלקוח שלהם מן התסבוכת אליה הכניס את עצמו. אבל כישוריהם וכשרונם לא הצלחיו לגבור על חוסר האמינות של העדויות השיקריות של הנשיא לשעבר. לא הייתי אומר שהקריקטורה הייתה נבואית. לא הייתי אומר שחרצתי בה את דינו של החשוד באונס. הייתי אומר שתחושת הבטן שלי מול תלונות של נשים רבות גרמה לי להאמין להן ולהטיל ספק גדול בדבריו של קצב כבר אז. קצב נשאר לבד עם מצפונו בתוך החיתול המסריח. וזה מה שנזכור מהקריירה הפוליטית והציבורית של האיש. זה ממש לא נעים. לא לו ולא לנו
Katsav
30/12/2010 על-ידי Michel Kichka
מון מישל, לתינוק אפשר לסלוח, לתינוק מגודל לא וגם בא להקיא מזה…….
זה היה די אמיץ מצדך לפרסם קריקטורה כזו אז,
והאמת שגם עכשיו.
זה מעביר היטב את העליבות הגדולה ואת המבוכה שלו וגם את המבוכה שלנו כעם לאור מה שקרה.
מישל יקירי, הוא לא הכניס את עצמו לתוך תסבוכת, הוא פשוט הכניס והכניס בכח וללא קבלת רשות ועל זה הוא ישלם