מישל קישקה

גיא מורד ריגש אותי פעם נוספת. הרי כל כך קשה לצייר על גלעד קריקטורה שיש בה טעם וחוכמה, הומור שנון ואמירה אישית. מה גם שאפשר להסתכל על הציור מזוויות שונות. אפשר לראות בו את האזרח הקטן הנעתר להוראה, עוצר לחמש דקות ליד האוטו הקטן ומסמן וי על לוח לבו, ביטוי למחאה הרפה שסוררת בארץ. אפשר לראות בו את חוסר האונות של האזרח הקטן שכל מה שיכול לעשות הוא באמת לעצור לחמש דקות וללכת הלאה. אפשר להבין ממנו, אם רוצים, את חוסר האומץ של ההנהגה המסרבת כבר חמש שנים לעשות צעד דרמטי להתרת הפלונטר. אפשר לראות בו את העצב שמלווה את המחאה. חוכמתו היתרה של הציור נעוצה בכך שהוא חוצה מחנות, הוא לא מציע מה לעשות, הוא לא משמח אחדים ומרגיז אחרים. ועם נושא כמו גלעד שליט זו משימה לא קלה. ואפשר , בעיקר, לראות בו את הכשרון של גיא במציאת רעיונות מבריקים המבוצעים באיפוק רב ובעצמה שקטה