ביום שני הקרוב, ה-30 למאי, יתקיים בבצלאל בהר הצופים ערב לזכרה של מילכה צ'יזיק. מילכה לימדה שנים רבות בין היתר במחלקה לתקשורת חזותית עד שפרשה לגימלאות. כמעט כל המבוגרים המלמדים כיום במחלקה היו בניה ובנותיה, כמו שאומרים. מילכה הייתה בעלת אישיותת כריזמטית, מחנכת מעורבת ותובענית. צעירה לנצח בנשמתה, בעלת חוש הומור והשכלה רחבה, עם דיבור ישיר ודאגה לרווחת הסטודנטים ורגישות חברתית-פוליטית מפתחת. היא עישנה בשרשרת, צחקה בקול, עמדה על שלה ולא כולם ליקקו דבש איתה בכיתה. היא הייתה מלח הארץ, ירושלמית גאה וקוסמופוליטית
בערב ידברו קרובי משפחה, מרצים וסטודנטים לשעבר
זאב אנגלמאייר שהיה תלמידה, הכין באופן יזום גלויה מאויירת שהייתה מוציאה ממנה את הצחוק המתגלגל החזק האופייני
Milka
24/05/2011 על-ידי Michel Kichka
קשקוש יקירי
היות שאני מעריץ גדול של הקריקטורות שלך ובמיוחד אוהב ומכבד את דרכך לפרש דברים, שהיא המקור לקריקטורה, אתה עכשיו "תחטוף" בעניין השפה העברית….
"מלח הארץ" הוא ביטוי שלקוח מהברית החדשה – הנוצרית, מן הבשורה על פי מתיאוס, פרק ה'. שם ישו נותן את הכינוי "מלח הארץ" להמון העם (אספסוף …..) שהלך אחריו לכל מקום כדי לשמוע את דרשותיו.
טמבלים דוברי עברית וכאילו משכילים מטעם עצמם, לא הכירו את המקור לביטוי. בעיני מישהו מהם, אולי אחד הכתבלבים ו/או ברברני התקשורת, הביטוי מצא חן. כיוון שהתקשורת מוליכה בארץ את השטחיות, הבורות, רדיפת הפאייטים הנוצצים ואותה אי אפשר כמובן להביך עם עובדות, הרי ששגיאות בהבנת הנקרא, הופכות חיש קל לנחלת הציבור.
רד מהעניין. הגברת המנוחה שעליה אתה מדבר בהערכה גדולה, לא היתה אספסוף ולא השתייכה להמון. היא היתה כנראה באמת מן האליטות התרבותיות המתמעטות שלנו.
אולי היא היתה סוכר או מרציפן, אבל מלח הארץ – בחיים לא !!!
השכלתי ואשתדל לעשות בביטוי היפה הזה
שימוש הולם