מישל קישקה

פורסם בכללי | 11 תגובות

11 תגובות

1. ב- 10/03/2012 בשעה 19:46 | להגיב רוני

   מישל
   האיור נוגע ללב – ועוד כאשר מזהים אותך כילד התמים העומד מצד ימין למטה ומסתכל….
   רוני מנור

   
   
   • ב- 10/03/2012 בשעה 23:31 | להגיב Michel Kichka

     הייתי קונה לספריה שלנו את כל ספריו

     
     
2. ב- 10/03/2012 בשעה 19:53 | להגיב shay charka

   מוריד את הדגל לחצי המכחול, יהי זכרו ברוך.

   
   
   • ב- 10/03/2012 בשעה 23:31 | להגיב Michel Kichka

     ניסחת את זה יפה

     
     
3. ב- 10/03/2012 בשעה 20:17 | להגיב yaniv shimony

   ענק הענקים הלך לעולמות המופלאים שברא.
   זה הזמן לדפדף שוב בספרי הקודש שהשאיר לנו.

   
   
   • ב- 10/03/2012 בשעה 23:31 | להגיב Michel Kichka

     רק מי שהכיר את מפעל חיו מבין עד כמה כבדה האבידה וכמה גדולה ירושתו

     
     
4. ב- 10/03/2012 בשעה 22:32 | להגיב אליעזר

   במילה אחת – מרגש

   
   
   • ב- 10/03/2012 בשעה 23:29 | להגיב Michel Kichka

     תודה עליז, ואילו היתה מכיר את עבודת היית מתרגש אף יותר

     
     
5. ב- 10/03/2012 בשעה 23:54 | להגיב מיכל פז-קלפ

   נורא עצוב. רק לפני כמה שבועות לקחתי את הבן שלי לתערוכה בירושלים שהציגה את הספרים של מוביוס. והוא הביט בהם בדיוק במבט שציירת על פניך. הערב סיפרתי לו שמוביוס הלך לעולמו. העצב שלו היה נוגע ללב.

   
   
   • ב- 11/03/2012 בשעה 00:03 | להגיב Michel Kichka

     קשה לאמוד את גודל האבדה. עולם הקומיקס מתאבל. אני מבין שהיית בספריה של מוסררה. השבוע אבקר בה עם הסטודנטים שלי

     
     
     • ב- 11/03/2012 בשעה 10:27 מיכל פז-קלפ

       אוי, כמה שהם ייהנו. האוסף שמוצג שם הוא פנינה קטנה.
       מבחינתינו זה היה צ'ופר אמיתי.