בתום שמונה ימי לחימה, כל צד מעוניין בצילום ניצחון. זה על הרס תשתיות, זה על הפגזת גוש דן, זה על השגת הסכם הפסקת אש וזה על תיווך בין הצדדים ושיפור מעמדו. רק יונת השלום לא מרוצה
Gaza, photo finish
22/11/2012 על-ידי Michel Kichka
5 תגובות
להשאיר תגובה
מישל קישקה
מאייר, קריקטוריסט, מרצה בבצלאל
קטגוריות
ארכיון
- אפריל 2018
- מרץ 2018
- פברואר 2018
- ינואר 2018
- דצמבר 2017
- נובמבר 2017
- אוקטובר 2017
- ספטמבר 2017
- אוגוסט 2017
- יולי 2017
- יוני 2017
- מאי 2017
- אפריל 2017
- מרץ 2017
- פברואר 2017
- ינואר 2017
- דצמבר 2016
- נובמבר 2016
- אוקטובר 2016
- ספטמבר 2016
- אוגוסט 2016
- יולי 2016
- יוני 2016
- מאי 2016
- אפריל 2016
- מרץ 2016
- פברואר 2016
- ינואר 2016
- דצמבר 2015
- נובמבר 2015
- אוקטובר 2015
- ספטמבר 2015
- אוגוסט 2015
- יולי 2015
- יוני 2015
- מאי 2015
- אפריל 2015
- מרץ 2015
- פברואר 2015
- ינואר 2015
- דצמבר 2014
- נובמבר 2014
- אוקטובר 2014
- ספטמבר 2014
- אוגוסט 2014
- יולי 2014
- יוני 2014
- מאי 2014
- אפריל 2014
- מרץ 2014
- פברואר 2014
- ינואר 2014
- דצמבר 2013
- נובמבר 2013
- אוקטובר 2013
- ספטמבר 2013
- אוגוסט 2013
- יולי 2013
- יוני 2013
- מאי 2013
- אפריל 2013
- מרץ 2013
- פברואר 2013
- ינואר 2013
- דצמבר 2012
- נובמבר 2012
- אוקטובר 2012
- ספטמבר 2012
- אוגוסט 2012
- יולי 2012
- יוני 2012
- מאי 2012
- אפריל 2012
- מרץ 2012
- פברואר 2012
- ינואר 2012
- דצמבר 2011
- נובמבר 2011
- אוקטובר 2011
- ספטמבר 2011
- אוגוסט 2011
- יולי 2011
- יוני 2011
- מאי 2011
- אפריל 2011
- מרץ 2011
- פברואר 2011
- ינואר 2011
- דצמבר 2010
- נובמבר 2010
- אוקטובר 2010
- ספטמבר 2010
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- מאי 2010
- אפריל 2010
- מרץ 2010
- פברואר 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- נובמבר 2009
- אוקטובר 2009
- ספטמבר 2009
- אוגוסט 2009
- יולי 2009
- יוני 2009
- מאי 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
בפייסבוק
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
מישל, סליחה על הבורות, אך מי שני השמנמנים בציור?מורסי וביבי?
זה כתוב בטקסט הנלווה
אני לא יונה ואני גם לא מרוצה שתדע!
אם את לא מרוצה אז את יונה אבל לא יונת מרוץ
שִׁיר הַיּוֹנָה הַזְּקֵנָה
דַּי –
מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי?
אַ- אַלְטֶע פֶיְגָאלֵע מֵהַתֵּבָה,
הַגִּיל עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ –
זֶה לֹא לָבָן, זוֹ כְּבָר שֵׂיבָה.
וּבֶאֱמֶת,
הַכָּתֵף כּוֹאֶבֶת, מוֹשֶׁכֶת,
אֶת הַלֵּב – הַכְּאֵב בִּתְפָרָיו אִחָה.
וֶער פְלִיט? לְאַט אֲנִי הוֹלֶכֶת –
גַּם לִסְחֹב תִּקְווֹת זוֹ טִרְחָה.
פַּעַם –
כְּשֶׁהָיִיתִי צְעִירָה זֶה הִצְלִיחַ –
וִי אַ- מֶעסֶער נָסַקְתִּי מִתֵּבָה
כְּשֶׁצָּרִיךְ מְרִימִים כְּנָפַיִם
וְיוֹצְאִים לְעוֹד מְשִׁימָה.
מַר –
מַר הָיָה, מַר עַכְשָׁו, מַר מָחָר,
מַר כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל זַיִת מֻכְסָף.
לְפִתָּה, לַבָּנֶה וּקְצָת זַעְתָּר
הַלֵּב בּוֹכֶה ונִכְסָף.
אֲבָל עַכְשָׁו,
עֲשׂוּ לִי טוֹבָה וְהַנִּיחוּ,
דַּרְכִּי בַּשּׁושָׁנִים לֹא סֻגָּה,
תְּנוּנִי – אֲלַקֵּט בְּחַגְוֵי-סֶלַע
אֲקַנֵּן לי בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.