הירחון סגולה מקדיש בגיליונו האחרון כתבת תחקיר מעמיקה על מערכת היחסים שהייתה בין דוד בן גוריון ובין מנחם בגין. אהבה לא שררה בין השניים שהיו יריבים מרים וקשים, פוליטית ואידיאולוגית. פער גילאים של דור הפריד ביניהם ובערוב ימיהם חלה התקרבות ביניהם על בסיס של כבוד והערכה הדדית. איור השער שהוזמן אצלי היה צריך לשקף בתמציתיות את הסיפור
הדימוי שעלה לי מיד היה לצייר אותם פנים אל פנים בקידמת האיור, כאשר על ראשו של בן גוריון עומד הוא עצמו בעמידת ראש ועל ראשו של בגין עומד הוא בתנוחה דומה. ידעתי כמובן שקיים צילום של הזקן שבו הוא תומך את פניו בידיו השלובות. ידעתי כמו כולם שקיים צילום אייקוני של בן גוריון בעמידת ראש על חוף הים. שני הצילומים הצרובים בזכרון הויזואלי הניבו את הרעיון הבסיסי של האיור. אך לפני ששלפתי את הרפרנס הצילומי בגוגל, ציירתי לי סקיצה מהירה כדי לבדוק איך הקומפוזיציה עובדת

את בן גוריון קל לצייר מהדימיון, את בגין פחות. תוך דקות אחדות של חיפוש בגוגל מצאתי את כל מה שרציתי: את הצילום של הזקן החושב, את הצילום על חוף הים, צילום די מקביל של בגין וגם את סמלי הארגון ומפא"י





הרגשתי שחסר באיור האלמנט של האיבה הגדולה שהייתה ביניהם והחלטתי לשלב בו את האפיזודה ההיסטורית של האלטלנה. גם כאן גוגל סיפק לי צילום שהיה צרוב בזכרוני בין רגע

התחלתי לצייר את השניים ברישום מהיר

אך הרגשתי שאני רוצה להתרחק מהסגנון הקריקטורי לטובת רישום יותר קלאסי שיאפשר לי לבצע צביעה ידנית בגוונים קצת
מיושנים ועדינים. משהו שישדר עבר וגם אירופה, ממנה באו שני הפולנים הנ"ל
שלחתי לסגולה סקיצה מתקדמת

הבקשה היחידה שלהם הייתה שלא אצייר את בגין בעמידת ראש, פרי הדימיון שלי, אלא באמצע נואם על במה
מצאתי צילום אייקוני כזה

את האיור הסופי ציירתי על נייר לצבעי מים בקו שחור דק וצבעתי ידנית במספר שכבות

השער עוצב על ידי יעל הגרפיקאית של סגולה שהחליטה לעשות טיפוגרפיה ידנית

את העבודה בצעתי בחודש שעבר ואני מעלה אותה היום מכיוון שזה יום האזכרה של אבא של אשתי אוליביה, יוסף אלפנדרי ז"ל שהיה ממנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ופגש את דוד בן גוריון ב-1960 פריס
בעת הביקור הממלכתי שלו אצל דה גול

Ben Gurion and Begin
13/01/2013 על-ידי Michel Kichka
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
אני לא יודע להסביר בהרבה מילים ולנתח, אבל העבודה מדהימה.
תודה
מישל יקירי,
אמש ראיתי את סגולה ותמהתי.
עמדתי להתקשר אליך לשאול מה זה – והנה התהליך במלוא יופיו.
קודם כל אני עדיין בעד אלה שיודעים גם לעמוד על הראש כשצריך, ושחשוב להם שהדם יזרום יותר מאשר הכבוד יעמוד.
שנית, באותו מפגש, מספר אבי, שדה גול שאל את בן גוריון מה הוא רוצה, מה החלום שלו? שטח? נשק?
בן גוריון השיב לו – אני רוצה הכי הרבה יהודים שאפשר.
החלום שלו התגשם רק בחלקו- אנחנו עדיין מחכים לאלה שלא הגיעו…
אבל אלפנדרי זיכה אותנו באזרחית מופלאה – וזה שווה הרבה יהודים!!!
נשיקות לשניכם
לאוליביה ולך
וכן, אנחנו מתגעגעים… לאבא של אוליביה ולאמא שלי…
לבן גוריון ואפילו קצת לבגין…
תודה על השיעור בהיסטוריה ועל החברות נשיקות
מר קישקה היקר,
קטונטי מלשפוט אבל שני האישים האלה השאירו לנו מורשת : האחד את הבנייה של המדינה והחברה הישראלית . ראה את האות א' – ראשית האלפביית. אות מעוגלת ההופכת לפטיש מעוטר בשיבלים, והשני את הפלגנות העדתית, האיבה והשינאה (ראה את הדגל ועליו הרובה, המצודה ואפילו מפת המדינה שכולה זויות וחודים, שבחלקה נראית כמו האת S האנגלית מתוך מערך הסמלים שאינני רוצה להזכירם).
אינני אומר שלא נעשו שגיאות ושהתקופה לא חייבה גישות ועמדות שונות, אבל מול הבניה והבראשיתיות מהן כולנו בורחים כאילו שהעבודה הסתיימה, עומדת הפלגנות, העדתיות, הגזענות מבית מדרשו של בגין .
נדמה לי שזו המשמעות האמיתית מעבר לדמויות עצמן (בגין מהורהר וקמוט עיניים, בגין מביע זחיחות והתרסה).
כסיף
תודה על תגובתך כסיף