מאמר של נירית אנדרמן בגלריה של שבוע שעבר, בנימה אישית ומקצועית
נירית מרבה לכתוב בנושאים הקשורים לקומיקס ולרומנים גרפיים, ומפגינה בקיאות ורגישות רבה
אני מנצל את ההזדמנות כדי להודות לה
ותודה גם לצלם אמיל סלמן שפיזר לי את כל המכחולים על רצפת הסטודיו
בסוף יצא יפה
Haaretz-Galeria, Nirit Anderman
05/06/2013 על-ידי Michel Kichka
אכן מאמר נהדר ומפרגן 🙂
שיהיה בהצלחה.
היום קניתי את הספר.
ספר אמיתי, ספר של אומן גדול ובן אדם טוב.
שילוב נדיר…
מגרש עד דמעות.
לא מסוגל להיפרד ממנו במשך כל היום.
מתחרה עליו עם בתי הצעירה.
תודה רבה לך בוריס ידידי
זה מאוד משמח אותי
מישל שלום, ("מר קישקה" נראה לי מתאים יותר לו הייתי כותבת לאביך),
קראתי וספגתי את ספרך "הדור השני דברים שלא סיפרתי לאבא".
ספרך ריגש אותי מאד, הדמעות זלגו מעיני בשקט, ועוררת בי רגשות עזים שנעו על הרצף: עצב, תסכול, זעם, כאב, אבל בהומור האופייני לך גם חייכתי לעיתים. לא רציתי לתת לך ציונים, אבל חשוב לי שתדע שהיטבת בעיני לצייר, לכתוב, לרמוז. קינאתי בך על האומץ לספר דברים אישיים, לקרוא להם בשם, וכאבתי איתך את ההחמצות. היכולת שלך להראות את החיים במהלכם, השירטוט מילד, לנער, לאיש, לאבא מאד מדויק, אישי- ולכן כל כך אוניברסלי, והקל עלי להזדהות. "אדם קרוב אצל עצמו"- נאמר כבר לפני.
רציתי להודות לך על היצירה הזו, מעומק הלב. ולומר תודה גם לאוליביה.
תודה רבה גם לך רחל, כל מילה שלך חדרה הישר לעומק ליבי
תודה גם מאוליביה