כשב-2005 יצרתי את הפוסטר לכבוד 25 שנה לקרן הקולנוע הישראלי, בחרתי לצייר את רונית אלקבץ במרכז הקומפוזיציה. היה בה משהו מיוחד שגרם לי למקם דווקא אותה שם במרכז. משהו מושך ומהפנט
ללכת בגיל 51 אחרי מאבק במחלה זה סרט שמעולם לא יושלם
רונית אלקבץ הייתה אחת השגרירות הטובות שלנו בזירת האמנות השביעית, ובהתרבות הישראלית בכלל
העיזבון שהיא משאירה לנו לא יימחק
עמוד הבית
English
Le blog en Francais
מישל קישקה 
פוסטר מקסים.
סליחה על השימוש במילה הנדושה של התקשורת ״מרגש ועצוב לקולנוע היישראלי״ אבל עד היום השתדלתי לשמור על המילה ״מרגש״ למצבים נדירים כמו זה. ״נקודת אור בחיינו החברתיים הפוליטיים האפלים״ בעצם משהו טוב ואמיתי שהיה פה איתנו בעולם הזיוף והכאילו, שקיים בכל פינה במדייה הישראלית והעולמית ונלקח לנו. המילה של הילדים הכי אמיתית היא ״אוףףף״.
תודה רבה קרין